גמ' יד. - טז:
מנחת סוטה בכפיפה מצרית (אע"פ שאינו ראוי לכלי שרת) על ידיה ליגעה [שתחזור]
הגשת מנחות בכלי - וא"צ שהסלת יגע [היקש והקריבה אל הכהן - והגישה]
בקרן דרומית מערבית [לפני ה', אל פני המזבח]
לברייתא בחודה, לר' אלעזר - לדרומה (רש"י - סמוך למערב) [מזבח בצפון והוי לפני ה']
אכילת שיריים לר' חנינא משתשלוט האור, לר' יוחנן משתיצת ברובו
ומותר לאכול עם יין וכו' [למשחה] ולא יחמץ [לא תאפה חמץ חלקם]
ומותר לאכול עם יין וכו' [למשחה] ולא יחמץ [לא תאפה חמץ חלקם]
ר"ש - אין שמן ולבונה למנחת סוטה, אין נסכים לחטאת [שלא יהא מהודר]
אבל יש נסכים לחטאת ואשם מצורע [להיתר קדשים ולא לכפרה]
מי כיור [מים קדושים] לת"ק 1/2 לוג, לר"י 1/4, בפילי של חרס -
לר' ישמעאל - חדשה [בכלי חרס - כמצורע (שהוקש למים חיים - בלי מלאכה)]
לרבנן - שלא נתאכמו (הושחרו) [כמים - דלא נשתנו] וספק בחזר ונתלבנו
עפר - ברייתא ואיסי בן מנחם - עפר תיחוח [אשר יהיה] מקרקע היכל [בקרקע המשכן]
ואם אין - מביא ונותן בקרקע ההיכל ונוטלו
ת"ק דאידך ברייתא ואיסי בן יהודה - מכניס להיכל מבחוץ וא"צ מקרקע [אשר יהיה]
אם אין עפר - אפר לב"ש פסול, לב"ה ספק (לגי' רש"י פסול) [שאני מכיסוי הדם - דכתיב "בקרקע המשכן"], רקבובית ירק כשר
לר' ישמעאל כיסוי הדם, איסור גילוח נזיר, נייר הגט, מרצע - בכל דבר הללמ"ס (רש"י - ולא קראי)
תגלחת שניה של מצורע בכל הגוף - לר"נ בר יצחק ור"פ - הללמ"ס,
לרב אשי - כר"ע דדריש ריבוי ומיעוט (ממעט בתוך החוטם), אבל לר' ישמעאל רק במקום כינוס שער ונראה (ולא בית השחי) [כלל פו"כ]
שיעור כדי שיראה: עפר סוטה, אפר פרה במים, רוק יבמה, לר' ישמעאל דם ציפור מצורע ברביעית מים (לרבנן חצי לוג)
בדיעבד מים ע"ג עפר - לר"ש כשר [ג"ש עפר עפר מפרה [עליו]] לרבנן פסול [בפרה דוקא מים אל כלי]
רש"י יד. - טו:
סדר הפרשה: עפר במים, פריעה, מנחה על ידיה ומים ביד כהן, משביעה, כותב ומוחק, משקה, ומקטיר
סדר התנא: פריעה, מנחה על ידיה, עפר במים, כותב, משביעה, ומח' אי השקאה או הקטרה קודם.
קידוש בכלי שרת - לקדושת הגוף, נפסלת בטבול יום ובלינה, ואין פדיון
הצקת שמן ולבונה על מנחות בזר
לר"י מזבח באמצע, לר"א בן יעקב בדרום, לריה"ג בצפון, ואין דיעה רביעית
לרש"י - בנוב וגבעון אין משקין סוטות דלא קרבה חובת יחיד
גמ' יז. - יט.
כתיבת המגילה - ר"מ - אם לא שכב (קללות הבאות מחמת ברכות) [האלות לרבות] (ולא והשביע (צוואה) [האלה]), יתן ה' (אלות) (ולא ואמרה האשה (קבלה) [האלה])
ר' יוסי - כותב הכל ["את" לרבות]
ר"י - רק יתן ה' (ולא קבלה) [האלות האלה למעוטי]
איש ואשה - שכינה/אש; בזכות עפר ואפר, מחוט ועד שרוך נעל
דוקא על קלף [בספר] בדיו (שרף) [ומחה - שיכול להמחות לגמרי]
ביום [תורה תורה מזקן ממרא - ועל המשפט]
כסדר [האלות האֵלה] אחר השבועה בשרטוט [בספר]
בדף א' (לרש"י - עמוד א') [ספר - אחד]
מחיקה - אחר כל הכתיבה, ספק אי בעי לשמה (ולא ב' ביחד)
שתייה - ספק: בעירב בשנית - ואם יש ברירה בחזר וחלקן, בסיב, בשפופרת, נשפך קצת
והשביע והשביע - ר' זירא - קודם ואחר מחיקה,
רבא - בלי ועם אָלָה - שלא נטמאת ואם נטמאת...
רבא - בלי ועם אָלָה - שלא נטמאת ואם נטמאת...
אמן אמן - גלגול שבועה על כל זנות האוסרתה עליו: מאיש אחר, של אירוסין,
שומרת יבם (רב המנונא - לכו"ע אסורה ליבם, מערבא - רק לר"ע דלאוין ככרת = ערוה),
נישואין ראשונים, נישואי אחיו המת, לר"מ - אף על זנות דלהבא (בודק לכשתטמא) ונישואין אחרונים
שותה ושונה:
בעל ובועל א' לא [זאת]
בעל ובועל א' לא [זאת]
ב' אנשים וב' בועלים שונה [תורת]
בעל א' וב' בועלים - לת"ק שונה, לר"י ורבנן בתראי לא
ב' בעלים ובועל א' - לת"ק ור"י שונה, לרבנן בתראי לא