הלכה א' (א. - ג.)
א' באדר (שני) משמיעין על השקלים אף בבבל [תורמין שלהם בפרוס החג; תורמין בניסן על העתיד לבא] (י"מ לרחזקיה בבל בראש החורף), ועל הכלאים [צמחין ניכרין]
ט"ו אדר עושין צרכי רבים ויוצאין ב"ד לעקור כלאים (ובשנה מאוחרת בחוה"מ פסח)
תורמין לשכה החדשה א' ניסן [ר' שמואל ב"ר יצחק - כהקמת משכן, ר' טבי - בחדשו (תורם בחודש אחד) לחדשי השנה - ג"ש חדשי לר"ח ניסן]
בדיעבד אף כרכים יוצאין מקרא מגילה בי"ד [זמן קריאתה]
זריזות לחטא; נתבעין לעגל\למשכן ונותנין; כפורת לכפר על עגל; ג' תרומות
לרשב"ג ד' פרשיות באדר שני לעיכובא, לר' חנינא מנהג ולא להל'
סתם אדר - לת"ק אדר שני, לר"י אדר ראשון
ציון קבר [וטמא טמא יקרא - הטומאה קוראה "פרוש", ובנה (אבן קבועה) אצלו ציון]
לכתחלה על מקום טהרה [אצלו, שירגישו לפני שיגיע]
לכתחלה על מקום טהרה [אצלו, שירגישו לפני שיגיע]
מצא אבן א' מצויינת - מת תחתיה, ב' - מת ביניהן אא"כ חרוש - שני מתים תחתיהם
אין מציינין על הבשר [שמא נתעכל, מוטב קלקול לשעה ולא לעולם]
הלכה ב' (ג. - ג:)
התקינו שב"ד מפקירין הנזרע כלאים [הפקר ב"ד [וכל אשר לא יבא וכו' יחרם כל רכושו] ופטור אף ממעשרות]
אין מעברין שנת שביעית [מאריכין עבודת קרקע] ומוצאי שביעית [מאריכין איסור חדש]
ועכשיו מעברין [מביאין מחו"ל, השנים לא כתקנם [איחור בישול תבואה]]
קנסו עומרים ע"ג לקט שהנוגע בארץ לעניים ופטור ממעשר
הלכה ג' (ג: - ד:)
מושיבין שולחנות במדינה בט"ו אדר
משישבו שולחנות במקדש בכ"ה אדר ממשכנין על השקלים
חוץ: מב' שערות עד בן כ', כהנים [דרך כבוד]
חוץ: מב' שערות עד בן כ', כהנים [דרך כבוד]
פטורים לגמרי: נשים, עבדים, לא הביא ב' שערות אא"כ האב התחיל לשקול עליו,
לבן בוכרי - כהנים ולויים [על הפקודים] (והשוקל מוסרה לציבור)
ות"ק ור' יוחנן בן זכאי חולקים [ז"ה יתנו - י"ב שבטים, העובר (בים סוף) על הפקודים]
לבן בוכרי - כהנים ולויים [על הפקודים] (והשוקל מוסרה לציבור)
ות"ק ור' יוחנן בן זכאי חולקים [ז"ה יתנו - י"ב שבטים, העובר (בים סוף) על הפקודים]
הלכה ד' (ג: - ז:)
לרשב"ג דכותים גירי אמת מקבלים מהם שקלים [אדם] ולא קיני זבין ויולדות [לא בקיאי]
אין מקבלין מגוי (וכותי לרבי) שקלים ונדרים לבדק הבית [לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו]
חוץ: לר' יוחנן מדבר שאינו מסויים לאחר שבנה הבית (ור"ל חולק),
מוֹתר נסכים וערכין [כוונתם לשמים ומאליהן לבדק הבית]
מוֹתר נסכים וערכין [כוונתם לשמים ומאליהן לבדק הבית]
לר"מ כל אחד חייב קלבון [כזה יתנו - כמטבע של אש (בתוספת)]
לרבנן ב' השוקלים שקל שלם חייבים קלבון א' [שכר חילופים; רש"י מנחות - להכרע שמא חסר]
חוץ מהשוקל לחבירו במתנה, אחים שלא חלקו
חוץ מהשוקל לחבירו במתנה, אחים שלא חלקו
נשים, עבדים, קטנים, כהנים פטורין מקלבון (קלבון = מעה לר"מ, 1/2 מעה לחכמים)
ר' אלעזר - נותן שקל שלם ומקבל עודף לרבנן משלם קלבון א' ולר"מ ב'
לרב - לרבנן ישלם קלבון על מה שנתן [לרש"י - שלא להפסיד הקדש], וקלבון עבור מה שקיבל [שלא ימעול אם יש יותר], ולר"מ סה"כ ג'
לר' אלעזר אחים שחלקו גדיים כנגד גדיים וחזרו ונשתתפו, חוזר התפוסת הבית וחייבין במעשר בהמה [יש ברירה], לר' יוחנן פטורין [אין ברירה והוי כלקוח]
ר' מנא - אם הירושה רוב בהמות וחלקו הנכסים בלבד עדיין פטורין מקלבון [בהמות הן עיקר נכסים]
קלבון - לר"מ לשופרות, לר' אלעזר לנדבת ציבור, לר"ש שזורי לריקועי וציפוי לק"ק,
לבן עזאי לשכר שולחנים, י"א להוצאת דרכים
לבן עזאי לשכר שולחנים, י"א להוצאת דרכים