ה"א
מעות שנמצאו בין שופרות - הולכין אחר הקרוב, מחצה על מחצה להחמור
בין שקלים לנדבה יפלו לנדבה [שמא יפלו לשיירי הלשכה לחומות, הו"ל כשוקל ומת]
בין קיני חובה לגוזלי עולה, יפלו לעולה [תנאי ב"ד שיקרבו עולות, ויביאו חטאת לכפרתה מן הציבור (לת"ק) / מן המספק (לר' יוסי, ר' יצחק)
ה"ב
מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמות בירושלים - מעשר
בהר הבית - חולין [חזקה שמחלל מהלשכה מיד אבהמה]
בירושלים - חולין וברגל מעשר (לר' יוסי בתוספתא תמיד מעשר)
בשר שנמצא בעזרה - איברים עולות, וחתיכות חטאות ותעובר צרתן [פסול היסח הדעת (ת"ח - ספק טומ'), ספק נותר] (ת"ח - למ"ד היסח הדעת פסול הגוף א"צ עיבור צורה)
בירושלים - שלמים ותעובר צורתו
בגבולין - אברים נבילות (חוץ מברֶגֶל שהבשר מרובה, מחרוזות קשורות)
חתיכות מותרות (ת"ח וק"ע - ממש (כשאין חשש נתעלם מעין))
ביד נכרי היוצא ממקולין ישראל - מותר [פריש מרובא]
ר' מנא/ר' יונה ועוד - החמירו על עצמן להכריז על אבידה שמצאו בסרטיא
ה"ג
בהמה שנמצאת כמדת מירושלים עד מגדל עדר:
זכרים - ר' הושעיא - יחלל [תנאי ב"ד] ויביא שלמים ואף עולה, ר' יוחנן - אם רוב זכרים - עולות (לק"ע - מספק - ויחלל כנ"ל)
ואם רוב נקבות - כולן שלמים, ר' זעירא - תנאי ב"ד על זכרים אבודות - שיקריבו עולות
ואם רוב נקבות - כולן שלמים, ר' זעירא - תנאי ב"ד על זכרים אבודות - שיקריבו עולות
נקבות -שלמים. לר"י תוך ל' יום הראוי לפסח - פסח.
תקנת ב"ד שנסכים של אבודות, גוי, גר שמת מציבור
תנאי ב"ד שכה"ג שמת - ר"ש - חביתין מציבור [חק עולם - גי' גר"א - משל עולם, לגי' ק"ע - ממי שהעולם שלו] והתנו שיבא מתרומת הלשכה
ר"י - מיורשין [מבניו]
ומביאין שלימה [אותה] בבוקר ושלימה בין הערבים וכן שמן ולבונה
חוצה חביתין - ר' יוחנן - לפני קידוש (וכמ"ד אין עשרון מקדש), ר"ל - אחר קידוש
עבודה לפני מנחת חינוך - גי' ירושלמי - כשירה, גי' הגר"א - פסולה
ר' מנא - אם נעשית מיד כה"ג מביא מנחה א' לחינוכו וא' לחביתין (לבבלי צריך ג')
אפיית חביתין צריכה להיות בשעת הבאה ולא קודם
מח' אליבא דר' חנינה אי מטגנה ואח"כ אופה [תאפינה נא - כת"ק]
או אופה ואח"כ טיגון [תאפינה נאה - כרבי]
לא יביא מחצה שניי' של כה"ג שנדחה ממום, ולק"ע אף שנטמא
תנאי ב"ד שנהנין מעצים ומלח לאכילת קדשים, שאין מועלין באפר פרה (חזרו ואוקמוה אדאו'), שקינין פסולות באין משל ציבור ולר' יוסי מן המספק.