הלכה א' (פו. - פז.)
ר"א - מביא איזמל בשבת מגולה ובסכנה מכוסה עפ"י עדים
לר"א מכשירי מצוה דוחה שבת - לר' יוחנן רק מילה (פסח) ושתי הלחם [ביכורים ביכורים מעומר]
ר' שמואל בר יצחק - בכל המצות אא"כ אין מלאכה בעיקר המצוה דרק שבות מותר
ובשתי הלחם אף דאו' [ג"ש]
ובשתי הלחם אף דאו' [ג"ש]
לר"ע הראוי לעשות מע"ש אסור [אכתי לא נדחתה שבת;
שמא יחלה התינוק או ימצא פסול בזבח]
שמא יחלה התינוק או ימצא פסול בזבח]
לר' יוחנן כלים ששבתו בחצר/במבוי סתום עם קורה מטלטלין בכל החצר/מבוי בלי שיתוף
לרב בחצר ולא במבוי אלא בשיתוף
לריב"ל ור' סימון ור' ירמיה מותר לעשות מחיצה של בנ"א לטלטל סכין מילה/מפתח ביהמ"ד
(ואולי גרסי' לר' ירמיה רק בלא ידעו)
(ואולי גרסי' לר' ירמיה רק בלא ידעו)
לר"י בן פזי מותר בתוך נעלו [אין דרך הוצאה],
לר' חיננא בר פפא גם צריך מחיצת בנ"א [שבות דשבות]
לר' חיננא בר פפא גם צריך מחיצת בנ"א [שבות דשבות]
לר' אמי, ר' מנא, ר' יצחק בר אלעזר, ר' חונה אסור
מותר לישאל לחכם שני שמא יאסר ולא שמא יתיר
מביאין סכין פסח בשבת בצמרו/קשור בקרניו [לצורך קרבן או הבהמה אינו עבודה בקדשים או בפרה אדומה]
כל תורה שאין לה בית אב (קבלה מרב) אינה תורה
הלכה ב' - ג' (פז. - פח.)
בדיעבד לועס כמון, נותן יין לעצמו ושמן לעצמו (וספק בנתערב למטה בע"ש אם מותר לטרוף),
כורך על אצבעו סמרטוט (לקשור המילה) להביא מחצר אחרת
כורך על אצבעו סמרטוט (לקשור המילה) להביא מחצר אחרת
פריעה, ציצים המעכבים [המול ימול, חתן דמים למולות]
יטיף דם ברית לנולד מהול (לר"י רק לב"ש, לר"ש בן אלעזר לכו"ע) [המול ימול; ודאי/ספק ערלה כבושה (נ"מ בשבת)], גר מהול לב"ש, משוך ערלתו
ערל ועכו"ם לא ימול [המול ימול, ואתה את בריתי תשמור - כיוצא בך]
כותי לר' יודן לא ימול [מתכוין להר גריזים], לר' יוסי ימול ]א"צ כוונה]
לר"י לא ימול משוך ערלתו [סכנה], ור' יוסי חולק
בשבת מרחיצין כל התינוק (לתד"ב רבי רק המילה) לפני ואחרי המילה וביום ג' למילתו ע"י זילוף ביד [שינוי] ומחמין לו חמין
בשבת לא ימול ספק בן ח' ואנדרוגינוס [ערל זכר - כולו זכר],
לר"י ימול אנדרוגינוס [ערל - אפי' מקצת] אבל פטור מראייה [כל זכורך]
הלכה ד' (פח. - פט:)
ב' תינוקות למול ומל בשבת בטעות:
ר"מ - של ע"ש פטור [טעה ועשה מצוה], של יום א' לר"א חייב לר' יהושע פטור
ר"ש - של ע"ש לר"א חייב ולר' יהושע פטור [אין קצבה כמה תינוקות ידחו], של יום א' חייב
כשמל של שבת בשחרית - לר' בא ורב חסדא לכו"ע חייב, לר' זעירא לר' ינאי מחלוקת
לר' יהושע: שחט בי"ד שחל בשבת שלמים בן שנה לשם פסח פטור (לרב חסדא בעדיין יש פסח שלא נשחט, ור' ינאי חולק)
לשם קרבן ציבור - לר"ש חייב [יש קצבה כמה ידחו ולא הו"ל לטעות]
לר' יוסי כל לשם מצוה פטור בשבת - אפי' הוצאת סכין, לולב, מצה, וחוזר על ציצין שאינן מעכבין אף משפירש
הלכה ה' - ו' (פט: - צ:)
ספק יום ח' אינו דוחה שבת
ילדה ואח"כ נתגיירה נימול ליומו
אחזתו חמה ממתינין ל' יום ומליל שמיני והלאה אסור בתרומה [הוי ערלה]
ציצין המעכבין - חופה רוב גובה עטרה, בעל בשר אף כשנתקשה [מראית עין]
מל ולא פרע בשבת ויש זמן כדי לגמור ע"י אחר אינו חייב כרת