הלכה א' (סג: - סד.)
פסח שני לשוגג ואנוס [ר"ע - איש איש, ר' ישמעאל - צד השוה מטמא ורחוק] ר' ישמעאל - ומזיד [והאיש], ואם לא עשה חייב כרת, משא"כ טמא ודרך רחוקה
זיבה וצרעת וע"ז (מדרבנן) עושין פסח שני [טמא] ולא ציבור טמאי מת [לנפש] ולא בנבנה ביהמ"ק בין הפסחים,
ור"י חולק [כימי חזקיה - שהיו טמאי ע"ז בפסח ראשון]
מח' תנאים אם מעברין שנה מפני הטומאה שיעשו פסח בטהרה או לא [אכלו את הפסח בלא ככתוב - דעיברו בניסן או מפני הטומאה (גולגולת ארנן היבוסי)]
חזקיה לא טיהר הקודש לגמרי מע"ז; הודו לו על ג' ולא הודו על ג'
מחצה זבין ומחצה טמאי מת - לרב אדא בר אהבה הטמאים עושין פסח ראשון והזבין פסח שני,
לרב הונא אין פסח שני [אין תשלומין לפסח בטומאה]
לרב הונא אין פסח שני [אין תשלומין לפסח בטומאה]
ספק אי הולכין בתר רוב טמאין/טהורין בשעת שחיטה או זריקה
הלכה ב' (סד. - סד:)
דרך רחוקה לר"ע כמידת ממודיעית לירושלים (בבלי - ט"ו מיל) [מח' ר' חייה ובר קפרא אם כדי שיבוא ויזרוק, או כדי תחום ירושלים שיאכל [אין וחדל]]
לר"א ור' יוסי מאסקופת עזרה [ג"ש שם שם ממעשר שני - חוץ לעשיתו; ובדרך לא היה (ולא כ' רחוקה)] ולחוץ [רחוקה - האיש רחוק]
ר"י בן פזי (פ"ו ה"ג) לברייתא מאסקופת ירושלים ולחוץ [ג"ש ממע"ש - חוץ למחיצתו]
כרת רק כשהיה בדרך קרובה [ובדרך לא היה] וגם פשע אחרי ו' שעות [וחדל]
נקוד על מיעוט אותיות - לר' יוסי ורבנן מסלק הנקוד, לרבי תמיד דורש הנקוד ומסלק הכתב
הלכה ג' - ד' (סד: - סה:)
בפסח שני אין איסור חמץ [פרט וכלל - חוץ מגוף הפסח רק מצות ומרורים מעכב]
ואין הלל באכילתו [השיר יהיה לכם כליל התקדש חג - רק הטעון חגיגה]
ואין הלל באכילתו [השיר יהיה לכם כליל התקדש חג - רק הטעון חגיגה]
מח' תנאים אם כרת כשהזיד בראשון, כשהזיד בשני, או בראשון או בשני [מח' אם וחדל וכו' חטאו ישא איירי בראשון/שני/שניהם], בראשון וגם בשני [לא הקריב במועדו (בראשון) חטאו ישא (בשני)]
פסח שני אינו דוחה טומאה [עצמו בא מפני הטומאה (שלא יעשה ראשון בטומאה)]
פסח הבא בטומאה - אכל ממנו זבין וכו' לר"מ בכרת, לר"ש ומשנתנו פטורין [רק כשמותר כל טהור יאכל בשר יש חיוב והנפש וכו' וטומאתו עליו ונכרתה; לר"א היקש לביאת מקדש]
לר"א פטורין על ביאת מקדש [בבלי - וישלחו וכו' כל זב וכל טמא לנפש - בזמן שטמאי מת משתלחין; לר"ש רק בזמן בכל קדש לא תגע - ואל המקדש לא תבא]
הלכה ה' (סה:)
פסח מצרים: הפרשה לשם פסח בעשור לחודש,
מח' אם רק מחוסר אבר פוסל או אף דוקים ותבלולים בעין [שה תמים],
מח' אם הזייה גם על האסקופה ומשם טובל ומזה [מן הדם אשר בסף] או רק על משקוף ומזוזות מן הכלי [בסף מלשון ספות (כלי)],
בחפזון, איסור חמץ רק בט"ו [לא יאכל חמץ היום],
רובע נרבע מוקצה ונעבד פסולים [מן הצאן ולא כל]
הלכה ו' - ז' (סו. - סז.)
פסח שנאבד ונמצא קודם שחיטה/י"א חצות ושחט השני - הוא ותמורתו יסתאב ודמיו שלמים
נמצא אח"כ - הם עצמם שלמים
נמצא אח"כ - הם עצמם שלמים
נמצא אמר חצות ועדיין לא שחט - מח' אי מצוה להקריב הראשון או השני ולשמואל היפה,
והשני יסתאב לשלמים ולר"א יקרב שלמים
והשני יסתאב לשלמים ולר"א יקרב שלמים
אשם שנמצא אחר שחיטת השני - ספק לר' יודן אם קרב עולה,
לר' יוסה יסתאב ודמיו עולה [הוקבע שם אשם ונדחה (משא"כ פסח)]
לר' יוסה יסתאב ודמיו עולה [הוקבע שם אשם ונדחה (משא"כ פסח)]
המיר פסח בי"ג ניסן - לר' זעירה קרב שלמים ור' שמואל בר יצחק חולק
פסח שמתו בעליו בי"ג קרב שלמים, משא"כ בי"ד (אולי אף קודם חצות) [נראה ליקרב פסח]
הפריש נקבה לחטאת ציבור/נשיא - לר' ירמיה לא קדשה קדושת הגוף, לר' יוסה קדשה וולדה מתה
לעולה או לאשם - לר"ש רק קדושת דמים
לפסח (או בן שנתיים) - יסתאב ודמיו לשלמים וקודם חצות דמיו פסח,
לר"ש קודם חצות תימכר בלי מום (קדושת דמים) ואחר חצות קרב שלמים
לר"ש קודם חצות תימכר בלי מום (קדושת דמים) ואחר חצות קרב שלמים
פסח שתעבור שנתו בין הפסחים קרב שלמים -
לר' יוחנן בשעבר זמן כפרתו (שנתו), לרב חסדא אפי' קודם
לר' יוחנן בשעבר זמן כפרתו (שנתו), לרב חסדא אפי' קודם
חטאת אבודה למיתה - רק בבעלת מום או נמצאת אחר כפרה, ולרבי אפי' קודם
הלכה ח' (סז.)
פסח אשם ועולה שנתערבו - יסתאבו וימכרו ויוסיף מביתו לקנות כל מין בדמי היפה
פסח ובכורות שנתערבו - ר"ש - יאכלו חבורת כהנים הכל עד חצות [אוכלי פסח זריזין הן]
אין קונים בכסף מעשר שני תרומה (ור"ש מתיר), שביעית [שלא יבא לידי פסול], לר' יוסה ר"ש מתיר, לר' יונה לכו"ע [שאני תרומה דזריזין הן]
הלכה ט' - י' (סז: - סח.)
שליח ומשַלֵח ששחטו - השליח אוכל משלו, והמשלח אוכל מן השחוט ראשון ובספק או בב"א לא יאכל כלל ופטור מפסח שני [כר' יוסי דאכילה אינה מעכבת]
יפה שתיקה לחכמים ק"ו לטיפשים
עירוב פסחים - מתנים עם א' מחבורה השניה שאם זה שלו אנו נמנים עמך, ואם שלנו אתה עמנו
ואם יש א' על הפסח, צריך קודם למנות עמו א' מן השוק [אסור להניחו - לר' יוסי בלי בעלים, לר"י בלי א' מבני החבורה הראשונה ומכיון שאסור לשחוט על היחיד הו"ל האחד מן השוק כחבורה ראשונה דמעיקרא לאמנויי קאי]