מודים ב"ש כשראשי הערוגות מעורבין - וספק אם אפי' מצד אחד, אפי' ברוחב כל שהוא

לר"ע קרקע שנקצרה חוצץ בין ערוגות לחים [ב' מינין] (אבל לא בין חצי לח וחצי יבש),
וחכמים חולקין [כקצירה אחת] וספק אם אפי' קצר באמצע השדה

לר"מ קוצר לשחת באמצע מפסיק [כשני מינין כר"ע]

לר' יוסי בצל לח דק שאין מכניסו לקיום פטור לרא"פ ורח"ק, ור' ירמיה חולק [מינו מכניסו לקיום], לרש"ס איפוך

הקוטף ביד פטור מלקט

המלקט לעיסתו (לרש"ס - מעט, רא"פ ורח"ק - ולא לאוצר) פטור מפאה,
ובנתבשלו לר' יודן\בגמר מלאכתן (בוצר ליין וקוצר לעיסה) לר' יוסי רק בשייר בשדה

המדלל גידולים פטור [אינו קצירה; אינם נשמרים] אא"כ ע"מ להכניסם לבית, ע"מ שלא להדל

אמהות של בצלים (לרב משהין לזרע, לשמואל הצומח משרשים) לר' יוסי פטור וחכמים חולקין
[לר' חנינא - כשחוזר ולוקט מח' אם עדיין כהפקר; לברייתא - ממועט מקיימם ומח' אם נחשב מכניסו לקיום]

ירק מפסיק בין בצלים - לר' יוסי פאה מכל אחד, לחכמים אחד על הכל

חלקו אחר קצירת חציה (ואפי חזרו ונשתתפו) - פאה רק על הסוף (לגר"א פאה לכל שותף אא"כ היו שותפין כשקצרו והפרישו)

מפריש רק ממה שדעתו וביכלתו לקצור ביחד

מכר שתילי אילנות פאה מכל אחד, אא"כ לר"י שייר לעצמו [כמוכר חוץ מחובתו],
וה"ה במכר גז צאנו

קרקע כל שהוא לביכורים, פרוזבול, קנין אגב (וא"צ ציבורין), לשיור במתנת שכיב מרע, כתב\הסכמת אשה לחלוק עם בנים (לרב במזכה על ידה, לשמואל לפניה, לר' יוסי ב"ח שותקת), ראייה [ולא יחמוד וכו' ארצך], וידוי מעשר [ואת האדמה] (לר"ש מח')

שכיב מרע אינו חוזר - שייר קרקע (עבדים ספק) (אא"כ קפץ עליו החולי),
בכתב קנין, בכתב מהיום (גר"א - או מחיים), לר' יוסי בלא הבריא

ביקור חולים לרחוקים לאחר ג' ימים אא"כ קפץ עליו החולי

אין מתנת שכיב מרע כשלא סיים איזה שדה, וספק כשאמר חצי שדה פלונית לפלוני וחציה לפלוני

שכ"מ שכתב הכל לזה וחזר וכתב לזה - לרב ולר' יוסי אינו חוזר, לר' אבא בר חונה ור' יוחנן חוזר

עבד במתנת שכיב מרע - אינו אוכל בתרומה עם רבו ראשון [שמא יבריא] או אחרון [חל משעת אמירה] ישראל

כתב נכסיו לעבדו ושייר קרקע או מטלטלין - לת"ק אינו שחרור [מדשייר בהא שייר בהא; אולי כוונתו לעבד] , לר"ש רק בלא סיים כלל מה ששייר