גלי מסכתא ירושלמי

הלכה א' - ב' (י: - יב.)

חזור לראש הדף

הפסק להחשב (לגר"א מדרבנן) ב' שדות זרעים [שדך - כל אחד בנפרד]:

אמת המים קבועה לחכמים, שאינו יכול לקצור מצד אחד לשני לר"י ,

נחל אף שלא מושך מים (לרשב"ם ורא"ש יבשה),

שביל קבוע, מיצר (ור' אסי בבבלי ב"ב נה. חולק),

שדה בוּר או ניר בית רובע ולכה"פ רוחב ב' אמות בשדה קטנה,

זרע ממין אחר (כל שהוא החייב בפאה, ג' תלמים (ב' אמות) הפטור מפאה לגר"א),

לר"מ ור"י קצר שחת בין התבואה [קצירה - שהתחיל משהביא שליש החייבת בפאה; בבלי מנחות - קודם שליש לאו קצירה ולא מצטרף],

עשב חצב (גבול בין שדות), סלע המחייבו לעקור המחרישה מצד לצד

הפריש על שדה אחר לא קדשה, לתני ר' אושעיא אף ממיצר על השדה, ור' יוסא מסתפק

התחיל לקצור לפני הבאת שליש פטור מלקט שכחה ופאה ואינו מפסיק

הר אינו מפסיק, וכן שדה העשויה מדריגות ומתערבין בראשיהן

הלכה ג' - ד' (יב. - יג.)

חזור לראש הדף

רק גדר מפסיק בשדה אילן אא"כ ענפיהם מעורבים (לר"ם - ונוגעים בגדר) בתנאי שהאילן תוך ד' אמות לגדר ונטועים י' לבית סאה, וענפים תוך י' טפחים זה לזה (גר"א - אז אינו מפסיק, רא"פ - אז מפסיק)

צירוף חרובין רק הרואה זה את זה (ויפריש מאמצעי על ב' צדדים),
ולר' אלעזר ב"ר צדוק בשם ר"ג מ"מ פאה אחת לכל העיר

לזיתים כל רוח העיר בנפרד [נאספים לבית הבד ההוא]

פאה אחת לכל מין אפי' לב' גרנות או לב' מיני חטים או שעורים, וכדומה (ור"ז חולק), שכוונתו בסוף הקצירה לגורן אחת [הלכה למשה מסיני]

ובנמלך בסוף לב' גרנות - נפטר מין הראשון מפאה

כמה משניות הלכה למשה מסיני; אכתוב לו רובי תורתי; חביבין תושבע"פ;

אפי' חידוש\הוראה של תלמיד וותיק נאמר למשה מסיני [כבר היה לעולמים];

אין למדין מן ההלכות\הוראה וכו' או ממעשה שלא מסתבר\שיש חולקין אלא מן התלמוד

הלכה ה' (יג. - יד.)

חזור לראש הדף

פטור מפאה: קצירת גוי לעצמו [ובקצרכם], לסטים אפי' שלא לאבדה לר' אושעיא בן שמי [מחובר לקרקע אינו נגזל], שלא ע"י אדם, קציר חו"ל (למהר"ם חביב - צמחה בחו"ל וקצרה בא"י, לרא"פ בחו"ל, לגר"א ע"מ להוציאה לחו"ל, לחזו"א חציה שני בחו"ל, לרח"ק - קצר מהנוף שבא"י) [ארצכם], קציר הקדש

ואף בחציה השני [חובת קציר חציה הראשון בקמה שנשארה]

קצירת חצי ראשון בפטור והשני בחיוב - חייב על חציה השניה

קצירת חצי שני ברשות לוקח\פודה מהקדש - נותן פאה לכל, ולכאורה אסור המוכר לקבל,
ולר"י הנשיא מדרבנן אף הלוקח ולרבי מותר

מה שהקדש קצר פטור, לר"ש גר"א ורא"פ - ומפריד בין קצירת המקדיש והפודה,
ומהר"ם חביב ורידב"ז ורח"ק חולקין

שייר או הפריש פאה במחובר והתחיל לקצרה - מפריש מן העומרים על הכל
(לגר"א מה שקצר עדיין פאה)