גמ' צד. - צו.
שתי הלחם נילושות ונאפות אחת אחת
לחם הפנים נלושות א' א' (רש"י - בצק תוך הדפוס) ונאפות ב' ב'
לחם הפנים - ר' חנינא - כתיבה פרוצה וסניפין ע"ג ארעא
ר' יוחנן - כספינה רוקדת ומקום לבזיכין בעובי א' הדפנות, וקנים ע"ג מורשא (בצק אצל הראשין)
וסניפין מיעגל ע"ג שלחן לסמוך הלחם
לחה"פ המסולק מע"ג שלחן בשעת מסעות נפסל ביוצא [(ככל קדשים) כאשר יחנו כן יסעו]
(לרב דימי - מח' ר' יוחנן וריב"ל (איתותב))
(לרב דימי - מח' ר' יוחנן וריב"ל (איתותב))
יש סילוק מסעות בלילה
לר"א זבין ומצורעין מותרים במחנות בשעת מסעות [דוגמת פסח בטומאה - שאין טמאי מתים משתלחים]
שתי הלחם ולחה"פ - ת"ק - לישה ועריכה בחוץ ואפייה בפנים
ר"י - הכל בפנים [מדת יבש נתקדשה (לרש"י - ואסור ביוצא)]
ר"ש - הכל בחוץ [אף התנור לא נתקדשה]
חביתין (ושאר מנחות) הכל בפנים [לרש"י - רק עשרון שלם חששו שיחיד יוציאו לחוץ], דלישה בכלי הלח שיבלול בו עם השמן הנמדד]
ונ"מ לדחיית שבת [שלא יפסל בלינה]
כל מנחה טעונה כלי (שרת) בפנים (רש"י - לישה ועריכה ואפייה) [היקש - דומיא דבישול אשם וחטאת]
שתי הלחם - ז' x ד' טפחים וקרנות ד' אצבעות
לחה"פ - י' x ה' x ז' אצבעות וכופל לר"י 1/22, לר"מ 2 (דהשלחן 12 x 6)
לאבא שאול בזיכין על השלחן בין המערכות (כר"מ דהיה טפחיים ריוח) ולא על המערכת
רש"י צד: - צו.
סניפין מפוצלין - לרש"י - לקבל קנים
שלחן לא מקדש לבזיכין
גמ' צו: - ק:
לר' יוסי דמסגרת למעלה - אין סניפין, המסגרת פרקדן ומעמדת הלחם, ספק אי טבלא המתהפכת מקבלת טומאה
לחכמים דמסגרתו למטה טבלא המתהפכת טמאה [השלחן "הטהור" - ועצי שיטים לא בטלי לציפוי [לר"ל - דחשיבי, לר' יוחנן - רחמנא קרייה "עץ"]]
כשאין ביהמ"ק קיים שולחנו מכפר
ר"מ - אמות ביהמ"ק ו' טפחים חוץ מגובה יסוד, כניסת סובב, גובה קרן (ואולי כניסתה), מזבח הזהב
ר"י - אמות כלים ה' טפחים (ומזבח העולה ו' [בנין])
צורת שושן על שער מזרח - שידעו מהיכן באו, אימת מלכות; עלהו לתרופה - להתיר פה שלמעלה/שלמטה
רבי - ז' - ז' לחה"פ כשר [רואין העליונה כאילו אינה, וס"ל בזיכין בסמוך למערכת]
כלי המקדש מחצי היכל ולפנים
ארון צפון ודרום מונח [בדיו בולטין]
שלחנות ומנורות - רבי ומשנתנו - מזרח ומערב, ראבר"ש - צפון ודרום
ר' אלעזר בן שמוע - על כולם (רש"י - פעם זה פעם זה) מסדרין ומדליקין
ר' יוסי ב"ר יהודה - על של משה
ת"ח ששכח תלמודו; ביטולה של תורה זהו יסודה, ת"ח שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא,
המשכח מתלמודו עובר בלאוין, המשמר תורתו נשמתו משתמרת
המשכח מתלמודו עובר בלאוין, המשמר תורתו נשמתו משתמרת
לחה"פ על שלחן שַיִש/כסף באולם בכניסתו,
ועל זהב ביציאתו כשמקריב בזיכין [מעלין בקדש]
ועל זהב ביציאתו כשמקריב בזיכין [מעלין בקדש]
לר' יוסי מותר לסלק לחה"פ שחרית ולסדר בין הערבים [="תמיד"]
לא ימוש ס"ת - לר"ש אפי' ק"ש שחרית וערבית, חכמת יונית בשעה שאינה יום ולילה,
לר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן רק ברכה, אי אתה רשאי לפטור עצמך מדב"ת; הקב"ה מסית האדם מדרכי מיתה (גיהנם) לחיים
לר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן רק ברכה, אי אתה רשאי לפטור עצמך מדב"ת; הקב"ה מסית האדם מדרכי מיתה (גיהנם) לחיים
סידר או הקטיר בזיכין ביום א' פסול ואין פיגול נותר וטמא
סידר הכל בא' בשבת, יחזור ויסדר בשבת הבאה
לאבוה דר' אבין כלי שרת מקדשין שלא בזמנן ליפסל בלינה ובמחוסר כיפורים (איתותב - ורק בלילה מקדש [אין מחוסר זמן])
לרשב"ג בשם ר"ש בן הסגן אפיית שתי הלחם ולחה"פ דוחה יו"ט (ולא יו"כ)
רש"י צו: - ק:
סידור ונטילת קנים לא דוחה שבת - רש"י - דמיחזי כבונה וסותר
נר מערבי - לרבי - לרש"י - החיצון של צד מערב,
לראבר"ש - אמצעי - רש"י - פי הפתילה כלפי מערב
ביהמ"ק משופע ולצד מערב גבוה יותר
ביטולה זהו יסודה - מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה
לחה"פ נפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק
סידר לחם בשבת בלי בזיכין א"א לתקן דהלחם יפסל בלינה אחר השבת ראשונה
(לגי' שלנו - הואיל ולן בלא בזיכין)
(לגי' שלנו - הואיל ולן בלא בזיכין)
קמיצת לילה א"א לאהדוריה - לרש"י - בשכבר נתקדש לשם קומץ
לרש"י - לינה על השלחן - ח' ימים
צ"ק ברש"י - למחרת הקידוש אם לן עליו ז' ימים כבר