בית שמש היתה עיר קטנה - וברוח אחד נ' אלף איש [קפצה לה (נתרחבה) א"י עד שגלו]

יקדים כספן של בני (שקלים) לכספו של אותו רשע

דור הפלגה דברו דברים אחדים - מח' אי שבעים לשון או לשה"ק; מח' אי תירס הוא פרס או תרקא; לעז נאה לזמר, רומי למלחמה, סורסי לקינה, לשה"ק לדיבור, אשורי לכתב; ישראל בחרו כבת אשורי ולשון עברי; ראוי עזרא שתינתן תורה על ידו - וניתן כתב ולשון על ידו (ע"י מלאך שכתב על קיר המלך); לר' יוסה ור"נ התורה ניתנה בלשון רעץ, לרבי ור' אלעזר המודעי - אשורית עד שחטאו; בתורת הראשונים לא היה ה' (ח) או מ' סתום; עקילס (אונקלוס) תירגם התורה לפני ר"א ור' יהושע וקילסו אותו

יהא נקי בשעת מיתתו

תינוקות בבית הוועד (ר"א ור' יהושע מהם) - כפילות מנצפ"ך = ממאמר/נאמן/צדיק/פה/כף ידו
של הקב"ה לשל משה; היו כותבין תוספת ה לירושלים/צפון/תימן; י"ג שינויים לתלמי המלך

ז' בני קמחית שימשו בכהונה גדולה בזכות צניעותה;

קודם העגל עבודה בבכורות והכל עולה (לבני נח) בלי הפשט וניתוח וכה"ג לבש בגדי עשו החמודות

י"א אנטונינוס התגייר; רבינו הקדוש - שלא הביט במילתו, נחום איש קודש הקדשים - שלא הביט בצורת מטבע

כל חופות (השראת השכינה) היו בחלק בנימין, ומזבח ואכילת קדשים בשילה בחלק יוסף שנכנס לחלק בנימין [ורצון (קדשים המרצין) שוכני סנה]

מח' אם המנוחה/נחלה זו שילה/ירושלים