הלכה א' (לט: - מא.)
רק צמר כבשים ופשתים (בלי שם לווי) לכלאים (ואף צבוע), לטומאת נגעים (ולא צבוע [יתור פסוק - דומיא דפשתים], לבגדי כהונה [ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית - אלא בחוץ]
איסור העלאה כשיש הנאה [דומיא דלא תלבש]
איסור לבישה גם כשחלק הכלאים נגרר בארץ [לא יעלה עליך]
צבע תולעת שני ותכלת וארגמן (רא"פ) מדבר שיש בו רוח חיים [דומיא דשני תולעת]
עירוב צמר גמלים ורחלים, קנבוס ופשתן - בתר רוב
עירוב צמר ופשתן לפני טויה אסור אא"כ מערב רוב צמר גמלים
שיראין עם צמר, כלך עם פשתן אסורין [מראית העין] (רא"ש - בזמננו מותר [משי מצוי])
לרב איסור מראית העין אפי' בחדרי חדרים, ומשניות וברייתות חולקין
לא יעשה שפה של פשתן שחור לבגד פשתן לבן בפרהסיא [נראה כצמר], ובכרים וכסתות מותר
ישיבה ע"ג כר וכסת של כלאים מותר [לא יעלה עליך] אא"כ: בשרו נוגע בהן [שלא תהא (יכרך) חוט עליו], מלא או ע"ג מיטה (שוקע)
פושט בשוק כלאים דאו' (רא"פ פ"מ וגר"א) ולא דרבנן [כבוד הרבים (הבריות)], לרמב"ן ורא"ש א"צ אף בדאו' שעה אחת, ולא בביהמ"ד (לר"ש בדרבנן, לרמב"ן בדאו') [ביטול תורה; רא"ש - משום כבוד הבריות א"צ להודיעו]
אין מדקדקין במת בביהמ"ד (רא"פ - להודיע לכהן לצאת (רח"ק - בטומאה דרבנן); לר"ש - ללמוד בד"א של מת)
איסור לבישת כלאים אפי' עראי, אפי' כהן בביהמ"ק בלי עבודה, אף ע"ג עשרה בגדים, אפי' לפטור ממכס
כהן שיצא חוץ למקדש (עזרה) טעון קידוש ידם ורגלים, ואם הסיח דעתו - אף טבילה
הלכה ב' - ג' (מא. - מג.)
מטפחות כלאים לת"ק מותר, לר' לעזר ולהל' אסור [ר"ש - לפעמים מחמים חיקו\ידיו; פעמים שמתעטף במגבת]
לכו"ע אסור במגבת להתכסות ומטפחות סַפרים העשויין כמלבוש (רא"ש ורא"פ), במתכוין לשם לבישה (רח"ק)
טומאת מדרס למטפחות הידים [לפעמים ישן\נשען עליהן],
טומאת מת למטפחות ספרים [לפעמים עושהו תיק בחיקו לס"ת, מחמם ידיו (משמש אדם)] ולא לתכריך כלי כיר [שימוש כלי; רק לכיסוי]
כלאים מותר בתכריכי המת [במתים חפשי מן המצות], ישיבה על מרדעת (ולא בהעלאה),
לבישה בלי כוונה להנאה למוכרי ותופרי כסות [ר"ש ורא"ש - כר"ש דאינו מתכוון להנאה מותר] והצנועין מחמירין
לבישה בלי כוונה להנאה למוכרי ותופרי כסות [ר"ש ורא"ש - כר"ש דאינו מתכוון להנאה מותר] והצנועין מחמירין
צוואת רבי - לר' חזקיה אף שלא ירבו תכריכין [ס"ל תחית המתים בלבוש אחר (דלא כר' נתן ורבנן)] וארונו נקובה בארץ; ר' יוחנן צוה לתכריכין צבועין, ר' יאשיה בלבנים, ר' ירמיה אף במנעלים וחוטרא; מיתת רבי - גברו אראלים וחטפו הלוחות, שמש לא שקעה, מי שלא נתעצל בהספידו מבושר לעוה"ב; י"ג שנה חש בשיניו ע"י שאמר לכך נוצרת ונתרפא ע"י שאמר ורחמיו על כל מעשיו, ע"י אליהו בדמות ר' חייא שהיה נזוף, אביו מבנימין ואמו מיהודה; ר' יוסה תומך ברקיע; ר' חייא חושב באגדת תהילים, גלה ללמד תורה, זרע ר' הונא ריש גלותא לא פסקה בזכות שלא קיבל עליו להקבר ליד ר' חייא; יעקב רצה קבורה בארצות החיים - שמיתיה חיין תחילה לימות המשיח, מהגולה מתגלגלין כנודות לא"י ונפשן חוזרות; נעשה מידת הדין לירבעם וחביריו בשריפת הארץ ויקומו, מח' אם קבורת א"י מכפרת על מיתה בחו"ל; רגלי אדם ערבים להוליכו למקום שנגזר למות; ר"מ - הניחו ערסי על חוף הים באסייא [על (שבעה) ימים יסדה (א"י)]; מניחין עפר א"י על ארונן הבאים לא"י [וכפר אדמתו עמו]
הלכה ד' (מג. - מג:)
בגדם ומנעלים צמר שמצויין בהם פשתן טעונין בדיקה, לר' יוסי - המגיע מחוף הים במדינת הים בחזקת קנבוס, ובזה"ז יבדוק [פשתן מצוי]
מצר בנעל - א"צ בדיקה (לר"ש צריך) - לר' זעירא אסור לתפור הנעל בפשתן
מותר לחגור בצמר על בגד פשתן [יורדת ואינו חיבור; רח"ק - יכול לפשוט הבגד תחתיו]
אא"כ מחובר לבגד או לשנות אליהו ורח"ק (הל' ה') בקושר בחוזק
אא"כ מחובר לבגד או לשנות אליהו ורח"ק (הל' ה') בקושר בחוזק
גרבים צמר ע"ג גרבים פשתן אסור (א"א לפשוט מתחתון הוי חיבור; ב"י - חיבור כשחולצים יחד]
מעות בבגד צמר וקושרן בפשתן (או להיפך) - לרב הונא ור' אבינא אסור, לשמואל ור' יסא מותר
הלכה ה' (מג: - מד.)
שעטנז - תערובת בחוט (לר"ת בין מיני חוט) שוע (חלק) טווי ונוז (אריג, לר"ת שזור)
למשמעות ירושלמי ור"ם אפי' אחד מהן, לרש"י כל שלשתן
למשמעות ירושלמי ור"ם אפי' אחד מהן, לרש"י כל שלשתן
לבד אסור (לר"ם מדאו', לרש"י מדרבנן) [שוע]
לר"ם שזור כאריג, לר"ש שפה לבגד כאריג
רצועת עור מפסיק בין צמר לפשתן אסור לר"ש ורא"ש - בקושר הצמר והפשתן עליו, לר"ם גם בלי
רקמת אות פשתן על בגד צמר אסור
הלכה ו' (מד. - מד:)
חיבור לטומאה וכלאים ותופר וקורע בשבת: לת"ק ב' תכיפות [לגי' ריבמ"ץ ורח"ק - לא מסתתר] -
לר' חנינה כל אורך החוט ויהדק, ור' ינאי חולק,
לר' יונה ור' יוסה בקשור מכאן ומכאן, ורב חולק, לר"ם בקושר הקצוות חייב אף בתכיפה אחת
לר' חנינה כל אורך החוט ויהדק, ור' ינאי חולק,
לר' יונה ור' יוסה בקשור מכאן ומכאן, ורב חולק, לר"ם בקושר הקצוות חייב אף בתכיפה אחת
לר"י ג' [מתקיימת; לא מסתתר]
תפר בחוט במחט קשור מכאן ומכאן - הוי חיבור לבגד ולא למחט [ק"ע - סופו ליטול]
תפר בגד צמר המחוברת לשק (או סל) לבגד פשתן המחוברת לקופה מצטרפין לכלאים
לריבמ"ץ ור"ם שק או קופה מצרפין צמר ופשתן שבתוכן
לריבמ"ץ ור"ם שק או קופה מצרפין צמר ופשתן שבתוכן
ר' יוסי - לרשב"א ורא"פ - אסור רק בחיבור שנשוך
לר"ש ורא"ש - ספק בתפירת בגדי ב' אנשים יחד כשחגורים יחד,
או ב' גרביים או תחבושות תפורות יחד
לר"ש ורא"ש - ספק בתפירת בגדי ב' אנשים יחד כשחגורים יחד,
או ב' גרביים או תחבושות תפורות יחד
הדרן עלך מסכת כלאים