| שגגת מעשה | בהוראת ב"ד | ע"ז | אשם | עולה ויורד | |
| יחיד | כשבה או שעירה | לר"י ר"מ ור"ש פטור, לחכמים כשבה או שעירה |
שעירה | חייב | חייב |
| ציבור | כ"א כשבה או שעירה | פר העלם דבר | פר ושעיר (בהוראת ב"ד) |
פטורים | פטורים מפר |
| כהן גדול |
פטור | מתכפר עם הציבור; בהוראת עצמו לבד - פר |
שעירה - לרבי בשגגת מעשה, לחכמים בהעלם דבר |
תלוי - פטור, ודאי - חייב |
לריה"ג ור"ע פטור (לרש"י פר), לר"ש חייב חוץ מטומאת מקדש ודלי דלות |
| נשיא | שעיר | מתכפר עם הציבור; משמעות רש"י ט: - שעיר |
שעירה | חייב | לריה"ג פטור, לר"ע ור"ש חייב חוץ משמיעת קול, לר"א שעיר על טומאת מקדש |
גמ' ט: - יא:
עבר ממשיחותו וחטא מביא פר [והקריב על חטאתו]
עבר מנשיאותו וחטא כהדיוט [אשר נשיא יחטא]
חטא לפני מינוי, נשיא שחטא ואח"כ עבר - לת"ק בתר חטא [המשיח יחטא, אשר נשיא יחטא],
לר"ש פטור [בתר חטא וידיעה], וספק אם (נשיא) יפטר מאשם תלוי
נגעים מטמאין באונס (הכאה וכויה) לר"ש חוץ מנגעי רוחות (שד) לרבא, כשפים לר"פ [ונתתי נגע (רש"י - מאליו)] (ור"י חולק [ונתתי = בשורה])
נשיא שנצטרע כהדיוט [בבית החפשית - מהמלכות]
לרש"י - לריה"ג שעיר [אינו בא לידי עניות]
כוכב א' לע' שנה עולה ומתעה ספנים, ר' אלעזר חסמא ור' יוחנן בן גודגדא יודעין לשער כמה טפות שבים, שררה = עבדות; ב' עולמות לצדיקים; אין צדיק נכשל; לוט; גדולה עבירה לשמה כמצוה שלא לשמה - יעל, מתוך שלא לשמה בא לשמה, אין הקב"ה מקפח אפי' שכר שיחה נאה, יקדים לדבר מצוה
משיח בשגגת מעשה, לר"ש חטא בהדיוט ונודע בנשיאות, לרבנן חצי זית בהדיוט וחצי בנשיאות פטורין [מעם הארץ (רש"י - ולא כל)]
ספק אם נשיאות מפסיק בין צירוף ב' חצאי זיתים כשהוא הדיוט
מומר אינו מביא חטאת [מעם הארץ, ר"ש - שב מידיעתו (נ"מ באוכל לתאבון ונתחלף לו בשומן)]
רבא - מומר לחלב אינו מומר לדם
אכל לתאבון = מומר, לר' יוסי בר"י אף איסור דרבנן מפורסם (כלאים - שוע לבד),
להכעיס = מין (רש"י - שחיטתו לע"ז), מח' רב אחא ורבינא אי מין רק בעובד ע"ז
רשעים יכשלו בם - לר' יוחנן פסח לשם אכילת גסה (לרש"י - לא לשם מצוה אלא לשם קנוח)
נשיא = מלכי בית דוד, ישראל [ג"ש ה' אלקיו ממלך - רק ה' על גביו] ולא רבי [ראש גולה על גביו, נקרא מחוקק]
גמ' יא: - יב:
פר למשיח = בשמן המשחה, לר"מ אף למרובה בגדים [הכהן] ולא למשוח מלחמה [המשיח - שאין משיח על גביו]
שמן המשחה - לר"י שוקלים בו עיקרים (נס שלא נבלע), לר' יוסי שורין במים ומציף עליהן שמן
כה"ג בן כה"ג טעון משיחה [המשיח תחתיו מבניו] ולא מלך בן מלך [על ממלכתו הוא ובניו - ירושה] אא"כ יש מחלוקת [הוא ובניו בקרב ישראל - בזמן שלום]
משיחת מלכי ישראל רק באפרסמון [משחהו כי זה - רק בית דוד]
בן צעיר מולך אם ממלא מקום אבותיו ולא הקשיש
שמן המשחה קיים לעת"ל; הוא שלום, צדקיהו, יוחנן, יהואחז, מתניה שמו
יאשיהו גנז ארון, שמן [ג"ש לדורותיכם ממן], מן [שם שם מארון], מקל אהרן [ג"ש למשמרת ממן], ארגז פלשתים [מצדו]
משיחת מלך כנזר על המעיין, משיחת כה"ג ככף יוני (רש"י - בין ריסי עיניו לראש לעורף)
ומח' אי יציקה לפני או אחרי
ב' טיפי מרגליות תלויות בזקן אהרן - אין בו מעילה; מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה, אי מצלח עיסקא, אי חזר לביתו; סימנא מילתא; רב משרשיא - גרסו קודם, ראה פה הרב, גרסו על נהר, לדור במתא מחסיא, לא תאכל כותח; דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן
משנתנו, ר"מ, ר"ש - כה"ג שעבר דינו ככה"ג (לר"ע אפי' מחמת מום [והוא]) חוץ מפר יוה"כ וחביתין, לר' יוסי לא ככה"ג [איבה] ולא כהדיוט [אין מורידין בקודש]
משוח מלחמה ככה"ג רק לפריעה ופרימה, טומאת קרובים [אשר יוצק על ראשו], ולא מקריב אונן [עליו - ולא על חבירו], לר' ישמעאל אסור בבעולה ואלמנה [והוא] ור"ע חולק, לר"י מחזיר רוצח וחכמים חולקים
משנתנו, ר' ישמעאל - כה"ג פורם למטה והדיוט למעלה - לרב ממש, לשמואל מקמי שפה בצואר
לר"י אינו פורם כלל
כה"ג מקריב אונן ולא אוכל
גמ' יב: - יד.
תדיר קודם [אשר לעולת התמיד (רש"י - שהיה כבר)]
מקודש קודם [וקדשתו]
פר משיח קודם לפר העדה [כאשר שרף את הפר הראשון, מכפר קודם למתכפר]
שקודם לפר ע"ז [חטאת לפני עולה]
שקודם לשעיר ע"ז [חטת חסר, כמשפט (סדר הפסוק)]
שקודם לשעיר נשיא [צבור]
שקודם ליחיד [מלך] ומח' אי שעירה או כבשה קודם
עומר ושתי הלחם קודמים לכבשים [רק בגלל לחם]
איש קודם להחיות ולהשב אבידה
אשה קודמת לכסות, לפדיון אא"כ גם איש עומד בקלקלה
פדיון: אמו [רש"י - זילותא] - הוא - רבו - אביו - חכם [אין כיוצא בו] - מלך - כה"ג משיח - מרובה בגדים - משיח שעבר מחמת קריו - מחמת מומו - משוח מלחמה - סגן - אמרכל - גזבר - ראש משמר - ראש בית אב - כהן הדיוט [ויבדל אהרן] - לוי [הבדיל ה' את שבט לוי] - ישראל - ממזר [מטפה כשרה] - נתין [גדל עמנו בקדושה] - גר [לא בכלל ארור] - עבד משוחרר
מוטב שיטמא משוח מלחמה למת מצוה ולא סגן [שמזומן לשמש]
ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה [יקרה היא מפנינים]
שאלו תלמידיו את ר' אלעזר - למה רצין לישא גיורת ולא משוחררת, כלב מכיר את קונו ולא חתול, הכל מושלים בעכברים
משכח לימוד: אוכל ממה שאוכל עכבר או חתול, לב בהמה, רגיל בזיתים, שותה שיורי רחיצה, רוחץ רגל ע"ג רגל, י"א - מניח כליו תחת מראשותיו
משיבים לימוד: פת פחמין (אפוי בגחלים) וכ"ש פחמין, ביצה מגולגלת בלא מלח, רגיל בשמן זית או ביין ובשמים, שותה שיורי עיסה, י"א - טובל אצבע (לר"י ור"ל אחת, לר' יוסי ג') במלח ואוכל
קשה ללימוד: עובר תחת אפסר גמל וכ"ש גמל, בין ב' גמלים או נשים, אשה בין אנשים, מריח נבילה, תחת גשר שלא עבר מים מ' יום, אוכל פת שלא בשל כל צרכו, בשר מכף הקדירה, שותה מאמה העוברת בבית הקברות, מסתכל בפני המת, י"א - קורא כתב ע"ג קבר
תיקן רשב"ג - לנשיא כולם עומדים עד שאומר שבו, לאב"ד ב' שורות עד שישב במקומו,
לחכם א' עומד וא' יושב עד שישב במקומו
בני חכמים ות"ח מפסיעין על ראשי העם וכן כשיוצא לקטנים ובזה"ז אפי' לגדולים [חלשא עלמא],
בני ת"ח פרנס יושבים לפני אביהם וכשאין דעת לשמוע פניהם כלפי העם
ובבית המשתה יושבים בצד זקנים בפני אביהם
ישכים ויעריב (לפנות); למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו (תלמוד); רשב"ג צוה להוציא ר"מ (חכם) ור' נתן (אב"ד) מביהמ"ד, תורה מבחוץ ואנו מבפנים?, קנסו ואסיקו לר"מ אחרים (ובסוף "משום ר"מ") ולר' נתן יש אומרים; רב יוסף סיני רבה עוקר הרים,
רב יוסף לא נהג שררה בכ"ב שנים שמלך רבה
מח' רשב"ג ורבנן אי סיני או עוקר הרים עדיף, בני א"י - סיני
ספק אי חריף ומקשה (ר' זירא) או מתון ומסיק (רבה ב"ר מתנה) עדיף
הדרן עלך מסכת הוריות