הלכה א' - ב' (נה: - נז.)
גגות - לר"מ אין בהם חילוק רשות ומותר מגג לגג אא"כ י"ט מבדיל, אבל מחצר לגג אסור
לחכמים כל גג בפנ"ע [דיורין חלוקין], ולשמואל כ"א משתמש בגגו, לרב רק ד"א
לר"י דברייתא חצר וגג רשות אחת ולא קרפף
לר"ש (ולכו"ע בשעת הגזירה) גגות וחצירות (לר' יוחנן בלא עירבו, לר' זעירא ורב ושמואל אף בעירבו) וקרפיפות כולם רשות אחת
ולא לכלים ששבתו בבית, ולא בעירבו לר' יוחנן [חצר כבתים] (ור' זעירא ורב ושמואל חולקין)
לשמואל גג מותר עד בית סאתים, לרב אפי' כוריים
כשאחד משתמש בגג ע"י סולם קבוע והשאר לא - אחלינהו לגביה
גג \ חצר גדול סמוך לקטן ויש גיפופי (ועירב כל חצר לעצמה) - הגדול מותר לר"מ ור"ש בכלים מהבית עד ד' אמות לפני פתחו, והקטן אסור [פרוץ במלואה]
הלכה ג' - ד' (נז. - נח.)
חצר שנפרצה לרה"ר -
ר"א - לר' זריקא ור' חנינה ורב מקום מחיצה רה"ר כשניטל אף ראשי זויות
והחצר ככרמלית אא"כ אין בו ד"ט, לר' זעירא ור' אילא החצר רה"ר
והחצר ככרמלית אא"כ אין בו ד"ט, לר' זעירא ור' אילא החצר רה"ר
חכמים - כרמלית חוץ ממקום מחיצות לר' זעירא ור' אילא
בית שנפרץ לרה"ר לכו"ע לאו כרה"ר
נפרצה קרן זוית של בית [אין פי תקרה] או שניטל היתר חצר \ מבוי בשבת
לר"י הותרה לאותה שבת, לר' יוסי אסור
לר"י הותרה לאותה שבת, לר' יוסי אסור
נפרץ חצר (לק"ע) \ בית (לפ"מ ורח"ק) באמצע מותר [גיפופין \ פי תקרה], לשמואל אסור
אין לתבלין טומאת אוכלין, לר"ע נלקחין בכסף מעשר, לר' יוחנן בן נורי לא
דלעת חלולה שהטבילה במי מקוה כשרה למי חטאת עד שנטמאת [תפלוט מים טמאים]
לר' יהושע פסולה [תפלוט מי מקוה]
לר' יהושע פסולה [תפלוט מי מקוה]
נתגייר \ קיבל חבירות לת"ק נאמן למפרע על יינו \ טהרות לעצמו ולא לאחרים
לר"ע אף לא לעצמו
לר"ע אף לא לעצמו
הלכה ה' (נח. - נח:)
לר"י אמרינן פי תקרה בב' רוחות מפולשות (לר' יוסי אפי' בד' רוחות, ורבא חולק)
ורה"ר מבטלי מחיצתא אא"כ יש ב' מחיצות שלימות
ורה"ר מבטלי מחיצתא אא"כ יש ב' מחיצות שלימות
לרבנן פטור [מקורה] אבל אסור
לר"י מערבין מבוי מפולש, וחכמים אוסרין