הלכה א' - ב' (טז: - יז:)
שכח לעשר ולא התנה לפני שבת ישאל לע"ה בדרך עקיפה בשבת ויו"ט אם מעושרים [כבוד שבת, אימת שבת עליו (ר"ם - לשקר, ר"ש - להכשיל)] ואף כשיש לו מתוקנים [נפשו תאב]
לרא"פ ר' זעירא חולק, לגר"א נאמן רק כשסמך עליהם מע"ש חוץ משבת ראשונה של נשואין [איבה]
לרא"פ ר' זעירא חולק, לגר"א נאמן רק כשסמך עליהם מע"ש חוץ משבת ראשונה של נשואין [איבה]
ובמוצ"ש בחול יעשר (לר"ם - אף על מה שאכל) [מיעוט משקר]
שאלו על סל אחד לא מהני על שני, ובמוצ"ש מעשר זה על זה
שאל לע"ה שבת ראשונה, ישאל שוב שבת שנייה ע"י אחר
הפריש תרומת מעשר מדמאי ונפל למתוקן - לחכמים מדמעת, לר"ש לא
לר"א רק למקומה מדמעת (לרא"פ כטבל) [התיר שיריים אלו]
ולר"ש שזורי נאמן ע"ה אף בחול שכבר עישר [אימת דימוע] (ומח' להל')
הפריש תרומת מעשר ונשרפו (ספק אם לפני שקרא שם, לגר"א נשרפו השיריים) לר"ש שזורי נאמן ע"ה שכבר עישר
המדיר חבירו שיאכל אצלו נאמן שעישר בשבת ראשונה של נישואין [איבה] וספק בשניה אם לא בא בראשונה
אסור לחבר לאכול בסעודה שאינה של מצוה
הלכה ג' (יח. - יט.)
לר"א עניים מפרישים מעשר עני [יודעים שמיתה בידי שמים]
לחכמים קורא שם וא"צ לתת [לא מפסיד; פ"מ - רק לאו]
ראו ע"ה מפריש מע"ש - לר"א נאמן למעשר ראשון [אינו חשוד להקדים; לרח"ק חזקה שמפריש]
לחכמים רק הנאמן למע"ר נאמן למע"ש ולא להיפך
נאמן שמע"ש פדוי אא"כ הוסיף פדו לכם, ומותר לאכול [כר"א; מוקדשים פטור מדמאי]
לא יתן תרו"מ לכהן ועני בשבת ויו"ט חוץ מאורח הרגיל אצלו ויודיעו
גניבת דעת; חסד לגוים מפני דרכי שלום אבל לא השתתפות ביום משתה
הלכה ד' - ה' (יט. - יט:)
שליח ע"ה נאמן רק בנצטוה קח מפלוני, לר' יוסי - "ואני משלם" [יתברר]
אכסנאי מאמין לע"ה המעיד על חברו [חיי נפש]
לרשב"ג ע"ה נאמן על השומר בטהרה [לרש"ס וגר"א - קול יוצא עליו] לרח"ק לא במחלק [קול יוצא עליו] ורבי ור"מ חולקין
אמר לאכסנאי "אני נאמן" וסיעת ע"ה (גר"א - כשנשאלו) אמרו בפניו נאמן הוא -
לגר"א ורש"ס אינו נאמן , לרח"ק נאמן
לגר"א ורש"ס אינו נאמן , לרח"ק נאמן
לרח"ק כשסיעה אחת אמרו נאמן והשניה אמרו אינו נאמן שלא בפניו - ה"ז נאמן
לת"ק לא מאמינים לחמרים [חשש גומלין, ויתפרנסו],
לר"י נאמנים [מפני חיי בני העיר; בבלי - בדמאי הקילו]