הלכה א' (ז. - ט.)
דמאי בחו"ל - דבילה תמרים חרובין, אורז (אא"כ ניכר מחו"ל, ואנטוכיא במקומו) וכמון הניכרים שהם מא"י
לר' לעזר בקנה מגוי - טבל לודאי [רוב א"י ביד גוים ולא עישרו], לר' יוחנן דמאי [רובה ישראל]
פירות עם היכר ברור שהן בחזקת הפקר או מחו"ל (טעם יין) פטורין
לא יקנה מסוחרים שקונים יום אחד בשנה מאיסור [רח"ק - כמו קבוע]
תגר (שהביא ג"פ משאות לשוק (ולמפרע ספק)) בכל מקום שקונה אף מגוים -
לר' לעזר ודאי, לר' יוחנן דמאי
לר' לעזר ודאי, לר' יוחנן דמאי
שלטון מחייב למכור בזול - מוכר בטבלו
דבילה בקיסרין (לא כבשו עולי בבל - רח"ק - וגזרו מעשר ושביעית בשדות ישראל)
א"צ לעשר [מחו"ל]
א"צ לעשר [מחו"ל]
ירקות (לרח"ק מקיסרין, וי"מ מא"י) בשביעית מותר [גוים וישראל רוב, וכותים (ספיחין) מיעוט]
בשאר שנים דמאי [גר"א - ישראל וכותיים רוב]
בשאר שנים דמאי [גר"א - ישראל וכותיים רוב]
רבי התיר בית שאן, קיסרין, בי גוברין, כפר צמח (ור' אימי חולק [מעלי מס כנכבש]), והתיר ירק מיד במוצאי שביעית עטרה הניח לנו הקב"ה(והליזו עליו)
קפלוטות בבית שאן (לרש"ס ופ"מ) מעצרת עד חנוכה מא"י (ומר"ה ספיחין), חנוכה עד עצרת מבית שאן, מעצרת עד ר"ה ספק ספיחין
בא"י הנלקט בשמינית - מר"ה עד חנוכה ספיחין, לגר"א מחנוכה עד עצרת ספק
בפנייס רק אגוזין אורז שומשומין ופול המצרי מא"י
משא גדול של צימוקין בחזקת מחו"ל
הביא סל קפלוטות למקום שלא כבשו עולי בבל - לרבי הולכין בתר מקום המביאו,
לר"א בר"ש ור' יוחנן להל' בתר מקום הזה [קל בשביעית בזה"ז דרבנן] חוץ ממשאות גדולות
הלכה ב' - ג' (ט. - י.)
נאמן אמעשרות: המקבל לעשר מה שמוכר ואוכל,
לת"ק ואינו מתארח אצל ע"ה, ור"י חולק [לר' יונה לר"ש מעשר שם מה שאוכל, לר' יוסי בלא"ה נאמן על מה שמאכיל מביתו] (לגר"א רק כשקיבל לא להתארח ועבר עליו),
הנאמן על טהרות בביתו
החשוד על דבר אחד - לת"ק חשוד על הכל, לר"י רק על זה
חבר ששלח לחבר צריך (רא"פ - המקבל, פ"מ ורח"ק - השולח) לעשר
לא יתארח אצל מי שאשתו אינה נאמנת
חבר משרת סעודת ע"ה - בחזקת מעושר, משא"כ במיסב עמו [אולי תיקן ע"י תנאי שבלבו] (אלא בנו)
חבר (נאמן אטהרות) מקבל בפני ג' חברים (ובני ביתו הסומכין עליו - בפניו) שאינו מוכר מאכל לע"ה, לא קונה ממנו מה שהיה לח (וע"ה נאמן שלא הוכשר), לא יאכל אצלו, לא מארחו בבגדו,
לר"י - אף לא יגדל בהמה דקה בא"י, לא פרוץ בנדרים ובשחוק, לא יטמא למתים, משמש ת"ח
חכם יושב בישיבה (רש"ס ורח"ק - מלמד לרבים) [שכבר קיבל עליו משעה שישב]
מלמדו דיני נט"י וטומאות קלות וחמורות
גובה מיסים והיוצא לחו"ל - כשחוזרים א"צ לחזור ולקבל
הלכה ד' - ה' (י. - יא.)
נחתום יפריש תרו"מ וחלה ולא מע"ש (ר"ש ותוס' - בקונה חבר) [בבלי - הקילו שכפוים למכור בזול],
ולר' יוחנן בעושה בטומאה ולר' אלעזר (לר"מ ברגיל למכור) במידה גסה פטור מדמאי והלוקח מפריש
סיטונות ומוכרי תבואה הרבה (לר"מ ברגיל בכך) פטורין מדמאי (והלוקח יפריש)
משא"כ במידה קטנה (פחות מג' קבין\מכדי "לימון" או מדינר\הין בלח) [מפני הילדים הקונים; המוכר משתכר (נ"מ במודד במידה גסה ודקה או בגודש); פ"ג (ד) - מפני גדר (גר"א - אין הציבור יכול לעמוד; רא"פ - שהמוכר יקבל חבירות (ומתנה גסה לא פלוג))]
משא"כ במידה קטנה (פחות מג' קבין\מכדי "לימון" או מדינר\הין בלח) [מפני הילדים הקונים; המוכר משתכר (נ"מ במודד במידה גסה ודקה או בגודש); פ"ג (ד) - מפני גדר (גר"א - אין הציבור יכול לעמוד; רא"פ - שהמוכר יקבל חבירות (ומתנה גסה לא פלוג))]
לגי' ר"ש ורא"ש לר"מ הולכין בתר השתא ולא בתר מה שרגיל
ר' יוסי - הנמכר באומד פטור מדמאי [הלוקח משתכר]
תנאי ב"ד שתרומת מעשר ממוכר ומע"ש מלוקח - במוכר מה שלו לחבר; בהודיע המוכר שתיקן
נקור גיד הנשה משל לוקח, וחֵלב משל טבח (והנהיג ר' אבהו משל לוקח [שינקר היטב]