הלכה א' - ג' (לז. - לח:)
גזלן ששינה, לידה, גזיזה, הרקיב, הכחיש - קונה ומשלם כשעת הגזילה
וה"ה שינוי מדרבנן: ליבון למהרא"פ ע"י ניפוץ או גרירת עור, לב"ה קורה שבנה בבית (תקנת השבים), משא"כ לחיוב ראשית הגז (רח"ק)
בנה חורבה שלא ברשות או בנה במקום שאינו ראוי - נוטל הפחות מיציאה/שבח, ואסור לקחת עציו ואבניו [ישוב א"י]
למהרא"פ לרב מערימין על הבעה"ב להכנס ולהשתמש ויהא ידו על העליונה
לרב חסדא השמינה או נתעברה (לרמב"ן גזלה מעוברת ונתפטמה) חוזרת כמו שהיא
ר' יעקב - גנב לעולם משלם (רח"ק - כפל וד' וה') כשעת הגניבה
עגל ונעשה שור - לרב הונא קני ולשמואל לא, שור שהזקין לא קני, לפ"מ לשמואל שניהם קני
לר"מ ולהל' עבד שהזקין הרי שלך לפניך [כקרקע], לחכמים כשעת הגזילה
שינוי שאינו ניכר אומר הרי שלך לפניך
לרב הונא מטבע שפסלתו המלכות (למהרא"פ וטימא תרומה בידים) קני, ושמואל חולק
פירות שהרקיבו מתולעת לא קני [לא נפסדים לגמרי]
נשבע שבועת הגזלנין לפני פסח - משלם חמץ יפה
הלכה ד' - ה' (לח: - מ.)
אומן שקלקל חייב כשלא שיבח הכלי
קבלן הסותר כותל ונפל מצד אחר פטור אא"כ מחמת המכה
הקדיח צמר מסממנין לרב הונא נותן דמי צמרו [מהרא"פ - הוא גרם, לפ"מ פשע בסמנים גרועים, לרח"ק לאחר נפילה ליורה וכבר קנה בשבח כלי]
לשמואל הרי שלך לפניך [למהרא"פ אין הפסד לגמרי, לרח"ק אינו קונה בשבח כלי],
לפ"מ דמי צמרו [עליו לשמור], לרח"ק או הרי שלך לפניך או דמי צמרו בלי שבח
לפ"מ דמי צמרו [עליו לשמור], לרח"ק או הרי שלך לפניך או דמי צמרו בלי שבח
הקדיחו יורה לרב הונא הרי שלך לפניך [מהרא"פ - מעצמה הקדיח, פ"מ - לא פשע, רח"ק - בשעת נפילה אין שבח], לשמואל דמי צמרו [מהרא"פ - הפסד לגמרי, פ"מ - עליו לשמור]
צבעו כעור ידו אתחתונה (שבח/יציאה)
צבעו צבע אחר - לר"מ משלם דמי צמרו,
לר"י ידו אתחתונה (לרא"ש מה שראוי להשביח בכלל הקרן של הבעלים, להר"ר אלחנן (הג' אשרי) הוצאת האומן לשכירים בכלל הקרן של האומן)
נתן כסף לקנות במקום הזול וקנה ביוקר - השליח איבד שכר טירחא כפי ההפרש
שליח לקנות (למהרא"פ למחצית שכר, ופ"מ חולק) חטים וקנה שעורים -
לר"מ הפחת והריווח לשליח [שינוי קונה],
לר"י ריווח לשניהם [המוכר זיכה לשליח וחולק עם בעה"ב דנהנה על ידו] (ופחת לשליח [לתקוני שדרתיך])
המקדיש נכסיו או ערכי עלי - אין דעתו על כסות אשתו ובניו
יכול להתנות ערכי עלי ע"מ שלא לסדר מחפץ פלוני או מה שעל אשתי ובני [מדאו' מסדרין רק מקרקעות ואינו מתנה עמש"כ בתורה]
הלכה ו' - ח' (מ. - מא.)
נשבע לשקר על גזילה, פקדון וכו' והודה חייב קרן חומש ואשם -
וחייב להוליך קרן ש"פ אחריו או ליורשיו למדי [לאשר הוא לו יתננו] או יתן לשליח ב"ד לפני
הקרבת האשם, חוץ מהודה בפני בעה"ב (מהרא"פ - והניחו בידו כפקדון), בזה"ז דאין קרבן
נשבע אחומש ש"פ חייב חומשו
לחזקוני חומש רק בהודה ע"פ עדים ולא מעצמו; רש"י - אם אין אשם אין חומש
נשבע לאביו ומת והודה - משלם קרן וחומש (אף חלקו) ליורשים ויכול ללות ויפרע מחלקו בירושה
מהרא"פ לרב ור"ל (ה"ט) ריה"ג פוטר [מחיל לנפשיה]
אין מקבלין פקדון מנשים ועבדים וקטנים ובדיעבד יחזיר להם, ואם מתו יחזיר לבעלה/רבו/אביו אא"כ פירשו בשעת מותן בעדים שהן של פלוני [אינו משקר]
מודר הנאה מאביו בחיי ובמותי לא יורישנו [מיגו דחל בחייו - אין חסרון של מתנה עמש"כ בתורה] ואין לו מה יאכל - לוה ונפרעין מחלקו
יכול לאסור ביתו בין בחייו בין במותו, ובאמר "זה" נאסר לעולם אף דלא פירש
הלכה ט' - י' (מא. - מב.)
גזל הגר ונשבע ומת הגר - קרן וחומש לאנשי משמר, ואם מת הגזלן - אשם ירעה ודמיו לנדבה והכסף לבניו [לכהן מלבד איל הכיפורים - רק הטעון כפרה] אא"כ כבר נתן [אשר יתן לכהן לו יהיה] (רח"ק לרב ור"ל - לר"ע, וריה"ג חולק)
לריה"ג - לחילפיי ור' יוסי בר"ח זקף במלוה נחשב מחילה אבל אינו מוחל לעצמו,
לרב ור"ל בהודה בחיי הגר נעשה כזקפו במלוה ואחר מותו מחיל לנפשיה
לרב ור"ל בהודה בחיי הגר נעשה כזקפו במלוה ואחר מותו מחיל לנפשיה
לר"ע - יתן לכהנים [אין מחילה לנפשיה ולא מהני זקיפה במלוה]
החזרת קרן (ולא חומש) מעכבת האשם
נתן אשם למשמר א' וכסף לב' - לחכמים יתנו אשם לב', לר"י יתנו כסף לא'
למהרא"פ - לחזקיה מח' כשקבל כ"א בשבתו, אבל שלא בשבתו - הכל לזה שבמשמרתו,
לר' יוסי מח' בשבת א', אבל בב' שבתות לכו"ע יתנו אשם לב' ואם לא הקריבו עד
שבוע ג' - לר"י לא' [ב' נתעצלו] (לרח"ק אא"כ קבלו בשבתן), לרבנן לב'
לר' יוסי מח' בשבת א', אבל בב' שבתות לכו"ע יתנו אשם לב' ואם לא הקריבו עד
שבוע ג' - לר"י לא' [ב' נתעצלו] (לרח"ק אא"כ קבלו בשבתן), לרבנן לב'
לפ"מ - לחזקיה מח' כשקבלו שלא בשבתן, לר' יוסי בקבלו בשבוע ב'
לרח"ק - לחזקיה הזוכה באשם שלא בשבתו מוציאין מידו, לר' יוסי מקריב בשבתו (לפ"מ אא"כ חזר שבתו ונתעצל)