1)

TOSFOS DH d'Areivei Maya

תוספות ד"ה דעריבי מיא

(SUMMARY: Tosfos explains that we require only a Heker.)

פי' ואין היכר הפרשה ביניהם אבל אם יש היכר אע''פ שהמים באים מצד זה לצד זה לא קפיד

(a)

Explanation: There is no evident division between them, but if there is a Heker, even though the water goes from this side to this side, [Rav Yehudah] is not adamant;

דאי הוה קפיד לא היה מועיל אפילו מחיצה של ברזל כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מח.):

1.

If he were adamant, even an iron wall would not help, like we said above (48b).

2)

TOSFOS DH Tzarich she'Yir'u Roshei Kanim l'Ma'alah Min ha'Mayim Tefach

תוספות ד"ה צריך שיראו ראשי קנים למעלה מן המים טפח

(SUMMARY: Tosfos explains that it suffices to have 10 Tefachim in the water.)

ואין נראה כפירוש הקונטרס דב''ש בעו מחיצה מפסקת עד התהום

(a)

Explanation #1: Rashi explains that Beis Shamai require a Mechitzah that divides until the bottom of the pit. This is wrong.

אלא שתהא י' טפחים בתוך המים ואפילו המים עמוקים הרבה ועריבי מיא מתחת המחיצה סגי בהכי לב''ש כיון שיש היכר מחיצת עשרה בתוך המים

(b)

Explanation #2: Rather, it must be 10 Tefachim in the water. Even if the water is very deep and water mixes under the Mechitzah, this suffices according to Beis Shamai, since there is a Heker of a Mechitzah of 10 in the water;

וב''ה בעו היכר מחיצת עשרה למעלה חוץ מן המים וטפח בתוך המים כדקאמר צריך שישקע ראשי קנים במים טפח

1.

Beis Hillel require a Mechitzah 10 Tefachim outside of the water and a Tefach in the water, like it says "he must submerge the ends of the beams a Tefach in the water."

3)

TOSFOS DH Korah Arba'ah Materes b'Churvah

תוספות ד"ה קורה ארבעה מתרת בחורבה

(SUMMARY: Tosfos discusses why it must be four Tefachim.)

פי' בקונטרס דלהכי נקט רחב ארבעה דכי אמרת חודין יורדין וסותמין יהא בין חלל המחיצות ד' דמחיצה העשויה לפחות מארבעה חלל (הגהת הב"ח) לא שמה מחיצה

(a)

Explanation #1 (Rashi): The reason why [Rav Yehudah] said that [the Korah] is four wide, is so when you will say [that we view it as if] the edges descend and seal, the space within the Mechitzos will be four, for a Mechitzah made for a space less than four is not considered a Mechitzah.

משמע מתוך פירושו דכי אין בו ד' נמי היה אומר פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת אם הוי שאר הרוחות מוקפות מחיצה

(b)

Inference: He holds that even when it is not four, [Rav Yehudah] would say Pi Tikra Yored v'Sosem from one direction, if the other directions were surrounded by Mechitzos.

והוא עצמו פירש קורה ארבעה מתרת במים בבור שבין שתי חצירות ונתן על רחבה באמצע הבור למעלה

(c)

Question #1: [Rashi] himself explained (86b) that a Korah of four [Tefachim] permits for water, i.e. a pit between two Chatzeros, and he put [the Korah] on its width in the middle of the pit, above;

ולדבריו התם למה צריך שם קורה ארבעה כיון שהחצירות מוקפות מחיצה ואין צריך כי אם להפסיק

1.

According to his words there, why do we need a Korah of four, since the Chatzeros are surrounded by Mechitzos, and we need only to interrupt?

ועוד קי''ל כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם וקי''ל נמי כרבא לגבי אביי דקורה משום היכר ולא משום מחיצה

(d)

Question #2 (and Explanation #2): We hold like Rav, who says that Pi Tikra Yored v'Sosem, and we hold like Rava against Abaye, that a Korah [permits] due to a Heker, and not due to a Mechitzah;

היינו משום דבקורה שאינה רחבה כי אם טפח לא אמ' (כן הוא בדפוס ויניציה) פי תקרה יורד וסותם עד שיהא רחבה ארבעה

1.

This is because a Korah that is only a Tefach wide, we do not say Pi Tikra Yored v'Sosem, until it is four wide!

והכי נמי מוכח פ''ק דשבת (דף ט.) גבי איסקופה דלפי תקרה בעינן רחבה ארבעה גבי דקאמר כגון שקירה בשתי קוראות ואין באחד ד' כו'

(e)

Support: It is proven like this in Shabbos (9a) regarding a porch, that for Pi Tikra [...] we require four wide, regarding what it says "the case is, he covered it with two Koros, and neither is four [wide]";

ולאביי נמי דקא אמר קורה משום מחיצה נראה לר''י דלא הוי אלא מדרבנן כמו למאן דאמר משום היכר

(f)

Strengthening of support: Also according to Abaye, who says that a Korah [permits] due to a Mechitzah, it seems to the Ri that this is only mid'Rabanan, just like the one who says that it is due to Heker;

אלא דסבר אביי דמשום היכר לא היו מתירין חכמים את המבוי אלא שעשאוה כמחיצה דפי תקרה

1.

However, Abaye holds that they would not permit the Mavuy due to a Heker, rather, they made it like a Mechitzah of (i.e. via) Pi Tikra;

ולא הוי קורה משום מחיצה פירושו כמו לחי משום מחיצה דהוי דאורייתא כדאמרי' בפ''ק (דף יב:) הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב

2.

"Korah is due to Mechitzah" is unlike "Lechi is due to Mechitzah", which is mid'Oraisa, like we said above (12b), that if a Mavuy was permitted through a Lechi, one who throws into it [from Reshus ha'Rabim] is liable (for mid'Oraisa it is a Mechitzah to make Reshus ha'Yachid).

והא דקאמר בפ''ק (ג''ז שם:) אמילתיה דרב יהודה דאמר מבוי שאינו ראוי לשיתוף הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור

(g)

Implied question: It says above (12b) regarding Rav Yehudah's teaching that a Mavuy that is not proper for Shituf, if it was permitted through a Lechi, one who throws into it is liable. If it was permitted through a Korah, one who throws into it is exempt;

אלמא לחי משום מחיצה וקורה משום היכר

1.

Inference: A Lechi is due to a Mechitzah, and a Korah is [only] due to a Heker!

אינו בא לומר דקורה ע''כ משום היכר ולא משום מחיצה דאפילו הוי משום מחיצה הזורק לתוכו פטור משום דלא הוי מחיצה אלא מדרבנן

(h)

Answer: It does not mean that you are forced to say that [Korah is] due to a Heker, and not due to a Mechitzah, for even if it were due to a Mechitzah, one who throws into it would be exempt, because it is a Mechitzah only mid'Rabanan!

אלא כלומר לחי ודאי משום מחיצה אבל קורה מצינו למימר משום היכר

1.

Rather, it means that Lechi is surely due to a Mechitzah, but Korah, we could say that it is due to Heker.

ומיהו רב יעקב בר אבא שמקשה שם על רבא מיתר על כן א''ר יהודה דאפילו קורה משום מחיצה דאוריי' טועה היה וליתא דאפילו למ''ד משום מחיצה לא הוי אלא מדרבנן

2.

However, Rav Yakov bar Idi, who challenged Rava from "even further, R. Yehudah said..." that even Korah is due to a Mechitzah, he erred. This is wrong. Even the one who says that it is due to a Mechitzah, this is only mid'Rabanan.

וכן משמע בסוף כל גגות (לקמן צה.) דמוכח אביי לרבה מברייתא דיתר על כן דשתי מחיצות דאורייתא מדמתיר בקורה מכאן וקורה מכאן אע''ג דסבר אביי דקורה משום מחיצה

(i)

Support: Below (95a), Abaye proved to Rabah from the Beraisa "even further", that two Mechitzos [make Reshus ha'Yachid] mid'Oraisa (according to R. Yehudah), since he permits with [two proper walls and] a Korah on each [other] side, even though Abaye holds that Korah is due to Mechitzah.

אלא ודאי לא הוי אלא מדרבנן

(j)

Conclusion: Surely, [Korah is a Mechitzah] only mid'Rabanan.

מיהו יש לדחות דלדבריו דרבה קא מותיב דסבר דהויא משום היכר:

(k)

Rebuttal: We could reject this, and say that [Abaye] asked according to Rabah's opinion that [Korah] is due to Heker.

86b----------------------------------------86b

4)

TOSFOS DH Korah Dalet Materes b'Churvah (pertains to Amud A)

תוספות ד"ה קורה ד' מתרת בחורבה (שייך לעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's Perush, that this is like R. Yishmael b'Rebbi Yosi.)

פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה

(a)

Explanation (Rashi): [Rav Yehudah] holds like R. Yishmael b'Rebbi Yosi, who says that a hanging Mechitzah permits, and the Halachah does not follow him.

ואין נראה לר''י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה''ר לא

(b)

Rebuttal #1 (Ri): R. Yishmael permitted only in a Mavuy, but not a hanging Mechitzah in a ruin breached to Reshus ha'Rabim!

ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי

(c)

Rebuttal #2: A Korah four wide does not permit due to a hanging Mechitzah, for there is no Mechitzah at all, rather, due to Pi Tikra, and we do not find that Tana'im argue about Pi Tikra!

ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים

(d)

Support: Also Rav, who holds (below, 90b) that Pi Tikra Yored v'Sosem, says here below that a hanging Mechitzah permits only for water.

5)

TOSFOS DH Ha ka'Azil Deli l'Idach Gisa

תוספות ד"ה הא קאזיל דלי לאידך גיסא

(SUMMARY: Tosfos explains that we ask according to Rav Yehudah.)

פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא

(a)

Explanation (Rashi): [The Makshan] asks only according to Rav Yehudah, who obligates submerging the ends of the beams in water, lest he draw from his friend's Reshus. However, Rav Huna requires only a little Heker, lest he carry there overtly.

ולא מצי למימר דרב נחמן כת''ק דשרי מתוך אוגנו

(b)

Implied question: Why can't we say that Rav Nachman holds like the first Tana, who permits [a Mechitzah] within its Ogen (Chulya, the earth piled up around the pit)?

דהא מתוך אוגנו דת''ק היינו מלמעלן דרשב''ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב''ג ה''ה לת''ק

(c)

Answer: "Within its Ogen" that the first Tana said, this is "above" of R. Shimon ben Gamliel. Just like Rav Yehudah requires submerging according to R. Shimon ben Gamliel, the same applies to the first Tana.

וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך

(d)

Explanation: Similarly, the question "the water mixes under the Korah" is according to Rav Yehudah.

ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה

(e)

Implied question: Why can't we answer that a Korah permits from its edge and within, but not under the Korah?

דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א''כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה

(f)

Answer #1: Since both have Reshus (rights) under the Korah, if so also next to the Korah should be forbidden, since it mixes with water under the Korah.

ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה

(g)

Answer #2: It connotes to [the Makshan] that it totally permits, even under the Korah.

6)

TOSFOS DH Ela Kal Hu she'Hikilu Chachamim b'Mayim

תוספות ד"ה אלא קל הוא שהקילו חכמים במים

(SUMMARY: Tosfos brings four explanations of the Sugya.)

פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב''ה למעלה ממש קאמרי

(a)

Explanation #1 (Rashi): Rav Yehudah is wrong. Rather, Rav Huna is correct. "Above" of Beis Hillel is literally above (it can be near the top of the pit, far above the water).

ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע''פ שאין המחיצות מגיעות עד המים

(b)

Remark: People rely on this, that they have privies above water, even though the Mechitzos do not reach to the water.

והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור

(c)

Implied question: It says below (88a) regarding the Mishnah of a balcony above the water and they made for it a Mechitzah 10 tall... this is only to draw [water], but to spill is forbidden!

הלכת' (כן הוא בדפוס ויניציה) כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל

(d)

Answer: The Halachah follows the other version, that also spilling is permitted, for we follow the lenient opinion in mid'Rabanan laws.

ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן

(e)

Remark: However, it seems that the Mechitzah made for modesty in the privy, and not for the sake of a Mechitzah over water, for the Halachah does not follow R. Yehudah, who says that the Mechitzah is no greater than the wall between them.

ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחנאי (הגהת הב"ח)

(f)

Question: This is astounding, that Rashi explained that the conclusion of our Sugya is unlike Rav Yehudah, for Rav and R. Chiya hold like him, and also the Beraisa of Yakov Karchanai!

ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע

(g)

Explanation #2: Chachamim were lenient about water, that a Korah permits even if it is not submerged, but a hanging Mechitzah, we could say like Rav Yehudah, that it must be submerged.

ור''ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול''ג אלא

(h)

Explanation #3 (R. Chananel): we hold like Rav Yehudah. The text does not say "Ela" (for there was no retraction).

ור''ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע

(i)

Explanation #4: Also R. Tam says that the text does not say Ela. He explains that [the Makshan] challenges Rav Nachman, even according to Rav Huna, who does not require submerging;

וה''פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל

1.

It means as follows. A Korah four [Tefachim wide] permits in water, i.e. an irrigation channel or sea, which is a Karmelis, passes by his wall. There is a window below the Korah, and the Korah rests on ledges that protrude from the wall;

ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה''י

2.

[The Makshan] asks "[the bucket] goes to the other side!" Granted, for a pit between two Chatzeros, Mechitzos suffice, each opinion according to what he holds, for it is not Karmelis, rather, Reshus ha'Yachid;

אבל כרמלית גמורה דלאו בר איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא

3.

However, an absolute Karmelis, which one cannot be Me'arev, we should be concerned lest [the bucket] go to the other side!

ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה

(j)

Explanation #4 (cont.): [The Gemara] answers that we have a tradition [that the bucket does not go more than four Tefachim to the side]. It asks that under the Korah, water [from the two sides] mixes, and he draws from Karmelis!

ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי

1.

[The Gemara] answers that Chachamim gave this leniency regarding water. The text does not say "Ela", for the answer, that the bucket does not go more than four, remains;

וה''פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע''י מחיצת תקרה

2.

It means as follows. Since the bucket does not go in Karmelis, we are not concerned for mixing of water, for Chachamim were lenient about water through a Mechitzas through [Pi] Tikra [Yored v'Sosem];

כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה

i.

This is like it says below (87a) about an irrigation channel for which they made a Mechitzah 10 [Tefachim], and we are not concerned for mixing of water. The same applies here regarding Tikra.

7)

TOSFOS DH Ad Kan Lo ka'Amar R. Yehudah Ela b'Eruvei Chatzeros

תוספות ד"ה עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות

(SUMMARY: Tosfos resolves the Havah Amina and the rejection.)

וא''ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים

(a)

Question #1: [The Gemara] should say that it is because Chachamim were lenient about water!

ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו

(b)

Question #2: Why did [R. Yochanan] say that R. Yehudah said like R. Yosi's opinion? We should say that all Tana'im who are Machshir a hanging Mechitzah hold like R. Yosi!

וי''ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו

(c)

Answer: The other Tana'im, we can say that is because [Chachamim] were lenient about water;

אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן

1.

However, R. Yehudah would not be so lenient due to water, for he permits even a Mechitzah not made for the sake of water. Therefore, it says that [they were lenient] because Eruvei Chatzeros are mid'Rabanan.

8)

TOSFOS DH Gezuztra she'Yesh Bah Arba'ah Al Arba'ah

תוספות ד"ה גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses when it is not four by four.)

משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה''י

(a)

Inference: When there is not in it four by four, one may not draw [from it], but the balcony itself is Reshus ha'Yachid;

וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא''כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה''י ומטלטל בכולה

1.

Similarly, the balcony in our Mishnah (87b), which taught "one may not draw from it unless he made a Mechitzah 10", the balcony itself is Reshus ha'Yachid, and one may carry in all of it.

ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה''י והא טרסקל לא הוי רה''י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:)

(b)

Question: Since it does not have Mechitzos, why is it Reshus ha'Yachid? A basket is a Reshus ha'Yachid according to R. Yosi b'Ribi Yehudah only because the walls [of the basket] surround [the pole on which it rests], like it says above (33b)!

וי''ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים

(c)

Answer #1: Penetration of fish is not penetration (it does not prevent it from being Reshus ha'Yachid), and we say Gud Achis (project the Mechitzos downward). However, regarding a basket there is penetration of goats.

א''נ סתמא פתוח לרה''י והויא כחורי רשות (הגהת מהרש"א) היחיד

(d)

Answer #2: Stam, [the balcony] is open to Reshus ha'Yachid, and it is like holes of Reshus ha'Yachid.

ור''י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות

(e)

Reference: The Ri elaborated about this below (89b DH Mechitzos) regarding Mechitzos that are not evident.

וא''ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ''ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמ' (כן הוא בדפוס ויניציה) פי תקרה בכל ארבע הרוחות

(f)

Question: When there are not four by four Amos, it should be permitted to draw according to Rashi, who explained (below, 94b) that we say Pi Tikra in all four directions!

וי''ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:)

(g)

Answer #1: Here we discuss that they are sloped, like our roofs, so we do not do not say Pi Tikra Yored, like we said above (25b).

אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין כאן פה תקרה לומר (הגהת הב"ח) פי תקרה

(h)

Answer #2: The balcony is not even. It is full of indentations all around. There is not an edge here to say Pi Tikra.

אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא

(i)

Answer #3: There is not a Tefach in the thickness of the balcony.

דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה (דף יח:) בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמרינן (כן נראה להגיה, וכן הוא בתוספות הרא"ש) פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:

1.

Inference: Rashi in Sukah (18b), in the Sugya of an Achsadra (a house without four walls) that has pillars, connotes that we say Pi Tikra Yored v'Sosem only if the ceiling is a Tefach thick.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF