הלכה א' (מה: - מו.)

חלון ד' על ד' ומקצתו תוך י"ט בין חצירות \ בתים \ גגים מערבין אחד אם רצו

סורגים או עפר וצרורות ממעטין שיעור ד' על ד'

לרב לול בין בית לעלייה למעלה מי"ט מערבין אחד,
ושמואל חולק [נועם ירושלמי - אין דיורין למעלה מי'; רח"ק - אין עירוב לקרפף]

לפ"מ וק"ע לשמואל מערבין, ורב חולק [פ"מ - אינם רשויות מיוחדים; ק"ע - מח' אם אמרינן גוד אחית מחיצות הארובה]

ספק אם חלון עגול בהיקף 96 טפחים בעי מקצת חלל ד' על ד' מרובע בתוך י"ט

ממעטים גובה י"ט ע"י אבנים ולבנים וסולם המצרי ששליבותיו הממעטות ד"ט (עם העמודים) על ד"ט משוכות מהקיר, ומח' אם צריך שייחדו או שקבעו, ומח' ע"י כלים [שמא ישכח ויטלטלנו]

לר' יוחנן מחיצה צריכה להיות עומד מרובה על הפרוץ

הלכה ב' - ה' (מו. - מח.)

כותל י' על ד' - שניהם אוכלין על גביו ולא יורידו למטה

פחות מד' - לר' בא בשם רב אסורין על גביו [בטל לכאן ולכאן],
לר' זעירא בשם רב מותרין [מקום פטור]

לר' בא בשם שמואל - מחיצה פחות מרוחב ד"ט בין רה"י לרה"י כרה"י [כמליאה עפר]

סולמות מכוונים = פתח

כבשׁים במקדש עולים אמה לכל ג' אמות, של מזבח אמה ל 31/2

איצטבא ד' אמות על פני כל הכותל ממעטו משיעור י"ט

פירצה יותר מי' אמות או ברובה או פחות מד"ט סמוך לקרן זוית - מערבין אחד ולא שנים

חריץ י"ט על ד"ט מחלק רשויות, ואין סתימת קש ותבן ממעט
אלא לר' יוסי כשביטלו - ובללו בעפר לרב חסדא

וממעט ע"י סתימת עפר סתם, חריות, רוק, ולר' ינאי מחצלאות ע"ג תבן (איתותב)

ונסר רחב ד"ט לגשר = פתח

פחות מד"ט בין גזוזטראות או בחריץ - מערבין אחד

מתבן (גדיש של תבן) י"ט בין חצירות = מחיצה

וממלאין קופתן ממנו להאכיל לבהמתן [אין חשש שיסמוך אוהל לזמן מרובה]

ב' חצירות פתוחות למתבן י"ט - מאכיל לבהמתו

נתמעט מי"ט - יסתום פתחו (דלא כר"מ) ו\או מבטל רשותו לחצר השני [חצר מבטל לחצר אפי' לא עירבו]

הלכה ו' - ט' (מח: - מט:)

מזכה שיתוף מבואות ע"י בן גדול, עבד עברי, אשתו [לר"מ אין ידה כיד בעלה],
ולחכמים דר"מ אף עבד כנעני [יש לו קנין ע"מ שאין לרבו רשות]

לא מזכה חבית שבמרתף [שמא ישכח וישתה]

קטן - אגוז ונוטלו צרור וזורקו - אסור לגזול ממנו [דרכי שלום]

מצניעו ומוציאו לאחר זמן - לר"נ בר יעקב זוכה לעצמו (אבל לא לחייב קרבן ושבועה) ולא לאחרים, לרב הונא אף לאחרים אבל אין מתנתו מתנה [כי יתן איש]

פעוטות (בן 6-7) קונים ומוכרים מטלטלין

לר' יוחנן אין זכייה לקטן כלל [אל רעהו - כרעהו]

שואל מתחייב באונסין בלי קנין בקרא לה או שלחה על פיו ובאה מאליה

התווסף דיורין - מוסיף אוכל ומודיען שכך ההלכה, נתמעט האוכל - מוסיף וא"צ להודיען

שיעור עירוב כגרוגרת לכ"א עד ב' סעודות (16 גרוגרות לרב ור"מ, 16 זיתים לר' יוחנן וריב"ב)

ר' יוסי - שיורי עירוב (במקום שיתוף) כל שהוא [לא תשכח תורת עירוב] ק"ע - אחרי שבת אחת

עירוב חצירות מפני דרכי שלום

הלכה י' (מט: - נ:)

אין מערבין או משתתפים במים ומלח

לר' יהושע מערבין חצירות דוקא בככר שלם, ור"א חולק

נתן מעה לאחר לקנות חלק בעירוב קנה [מדאו' מעות קונות; החנוני מזכה להם ע"י אחר]
חוץ מלחנוני ונחתום לחכמים דר"א [ישכח ויוציא המעות; מעות אינן קונות]

לר"מ בעינן שיתוף וגם עירוב מדעתו [חוב הוא ליטול ממנו פת]

לר"י עירובי תחומין מדעתו, עירובי חצירות שלא מדעתו
לר' יצחק בן חקולה בשם ר' יודן נסייא כופין ליתן עירוב ואם לא עירב במזיד כולם אסורין [קנס]

עוד חומר לימוד
למסכת עירובין