הלכה א' - ב' (לח. - לט.)
גוי או מי שאינו מודה בעירוב או מומר בפרהסיא אוסר
לר"א בן יעקב דוקא בב' בתי ישראלים [דירת עכו"ם כבהמה]
לר"מ (להל') לר"ג צדוקי כישראל ויכול לבטל רשותו ואם הוציא כליו למבוי תחלה חוזר וזוכה
לר"י - לר' לעזר צדוקי כגוי ורק שוכר, לר' חיננא מבטל רשות ותמיד חוזר בו
הלכה כהמיקל בעירובין אפי' כנגד רבים
גוי אוסר אף מבוי שאינו רגיל בו ולא חצר שאינו רגיל
ישראל אינו אוסר מבוי שאינו רגיל בו אא"כ ביטל\השכיר רשותו למבוי הרגיל
עירב ישראל עם מבוי שאינו רגיל, עדיין אוסר מבוי הרגיל
גוי הרגיל ונכנס ברשות (שוטר) אוסר מיד, אינו רגיל אוסר לאחר ל', בלי רשות אינו אוסר
הלכה ג' - ד' (ל. - מ:)
המבטל רשות חצירו לא ביטל רשות ביתו
אחד שביטל לרבים יכול להוציא מביתם לחצר, אבל רבים שבטלו לאחד לא
בטלו לשנים שלא עירבו לא מהני
לרב מבטלין וחוזרין השניים ומבטל לראשון, ושמואל חולק
אחד שלא עירב מבטל לאחד שעירב, ולא להיפך
עשרה דרין בבית - כל אחד צריך לבטל\להשכיר
יכול להשכיר מאשתו, שכירו ולקיטו של גוי,
או זכות לפזר כליו בביתו (משא"כ בבית ישראל צריך לערב)
או זכות לפזר כליו בביתו (משא"כ בבית ישראל צריך לערב)
גוי אינו מבטל [חוזר בו] אלא משכיר [בגזל משתמש]
לב"ש אין ביטול רשות בשבת [ק"ע - קנין בשבת, רח"ק - נאסרה] וב"ה חולקין [רק סילוק]
מבטל רשות שהוציא כליו משהחזיקו בני החצר - לר"מ אינו אוסר, לר"י במזיד אוסר
שותף שלא עירב שמת בשבת - לב"ש נאסרה, לב"ה מיתה כביטול רשות
בן חצר שירש בשבת - לב"ש הותרה, לב"ה יבטל
לר' חמא בר יוסף שוכרין בשבת, לר' זעירא לר' יוחנן ור"ל לא מועיל,
לר' בא לר' יוחנן מותר ומועיל ולר"ל אסור ולא מועיל
לר' בא לר' יוחנן מותר ומועיל ולר"ל אסור ולא מועיל
שיירא ו' בית סאה - היו ב' בכניסת שבת נאסרה, ג' בכניסת שבת הותרה
לא מהני שכירות מהמשכיר לגוי [השוכר\הפונדק מוציא אותנו]
הלכה ה' - ו' (מ: - מא:)
שותף לשכן זה וזה ביין (לרב בכלי אחד) א"צ לערב אא"כ מקפידים על תערובתן
לר"ש אפי' לזה ביין ולזה בשמן [מערבבים לאניגרון]
לר"ש אפי' לזה ביין ולזה בשמן [מערבבים לאניגרון]
לר' אלעזר בן תודאי בעי אף עירובי חצירות [כר"מ: אין סומכין על שיתוף [שלא לשכוח תורת עירוב]; בעי דעתו]
ה' חבורות בטרקלין ומחיצות עשרה אינן מגיעות לתקרה -
לב"ש רשויות חלוקות, לב"ה טרקלין מחברן
לב"ש רשויות חלוקות, לב"ה טרקלין מחברן
מחדרים לטרקלין בעי עירוב
שותפין באוכל - עירוב אחד לכולן
לרב יהודה עירוב בית פנימי מהני לחיצונה,
לר' יהושע ב"ל חיצוני א"צ עירוב [כבית שער] (לרב בית שער רק לבתים רבים)
החזיק בבית חיצון קונה אף הפנימי, ולא להיפך
עירוב דייר שיש לו רשות מהני לאין לו רשות, ולא להיפך
הלכה ז (מא: - מב:)
בתים נפרדים לאב ולבניו ואחרים בחצר ואוכלין על שולחן אביהם (לשמואל מקבלין פרס ממנו) - עירוב לכל אחד אא"כ עירובן בא לבית האב, או אין אחרים בחצר
עיקר דירה לעירוב - לרב במקום שינה, לשמואל במקום פיתן, ודי לשותפין בככר שיתנו ככר אחד
לב"ה בית שמניחים העירוב א"צ ליתן פת - לר' חסדאי צריך שיהא פתו בבית [כשותף],
ורב המנונה חולק
ורב המנונה חולק
מבוי שצד א' עכו"ם וצד שני ישראלים שעירבו - לרב עכו"ם אוסר, לר' יוחנן לא [כיחיד אצל גוי]
כשמקפידים שלא יתערב עירובן אינו עירוב
ר' יוסי ב"ר בון בירך על פת עירוב בליל שבת [נעשה בו מצוה]
מניח עירוב בבית שרגילין להניח
הלכה ח' (מב: - מד.)
לר"מ (וכך נהגו) שיתוף כולם במבוי מהני לחצירות, ולא להיפך [שוכח תורת עירוב] אא"כ שכח אחד לערב [כשרואה שעירבו לא תשתכח], לחכמים מ"מ מהני
עירבו ונשתתפו ושכח אחד מלשתף - אסורין במבוי
דריסת רגל חצר הפנימית המותרת במקומה אוסרת על החיצונה [כר"ע]
עירוב חצירות בבית, ושיתוף במבוי - פ"מ ורח"ק - ויכול להניח השיתוף בבית כדי לערב
מבוי (להיתר לחי וקורה) ארכו יותר מרחבו כ"ש - לרב ושמואל ב' חצירות,
לר' יוחנן אפי' חצר (בלי בית) \ חנות מכאן ובית מכאן
לר' יוחנן אפי' חצר (בלי בית) \ חנות מכאן ובית מכאן
הפריש מחצית השקל ומת - שמואל - יפלו לנדבה
מותר עשירית האיפה של כה"ג - לר' יוחנן לים המלח, לר' לעזר לנדבה
מבטלין רשות חצרו לחצר אחרת
בלי עירוב ושיתוף - כלים ששבתו בחצר מטלטלין בחצר
כלים ששבתו במבוי - לר' יוחנן מטלטלין במבוי, לרב בד' אמות [ס"ל אין מבוי בלי שיתוף]
שותפין בפת (אף בתוך אויר חצר אחת) - בדיעבד סומכין עליו לעירוב חצירות לשבת ראשונה
ומח' אליבא דרב יהודה אם דוקא כשאין מקפידים זע"ז
ומח' אליבא דרב יהודה אם דוקא כשאין מקפידים זע"ז
מח' רב ושמואל אם יתן שיתוף בבית
לברייתא אף בבית שער, לר' יוחנן אף באויר מבוי
הלכה ט' - י' (מד. - מה.)
חצר פנימית שדריסת רגלה בחצר חיצונה -
לת"ק רגל האסורה במקומה אוסרת
לר"ע אף המותרת במקומה אוסרת כשלא עירבו
לרבנן בתראי אף האסורה במקומה אינה אוסרת
לת"ק רגל האסורה במקומה אוסרת
לר"ע אף המותרת במקומה אוסרת כשלא עירבו
לרבנן בתראי אף האסורה במקומה אינה אוסרת
ערבו ושכח אחד מהחיצונה - אף הפנימית אסורה בין כשעירובן בחיצונה [עירובן במקום האסור]
בין בפנימית [נעשו רשות אחת] אא"כ הפנימית של יחיד
בין בפנימית [נעשו רשות אחת] אא"כ הפנימית של יחיד
גוי בעלייה \ פנימית - לא מהני דקה (מחיצה) להסתלק [אין לגוי תורת חצר אא"כ יש ב' ישראלים בחיצונה]
לר' בא סולם לאו כפתח אא"כ זהו דרך יציאתו (פ"מ - או ב' סולמות מכוונים זה מול זה)
לגי' ק"ע סולם כפתח