עירובין דף פ. א

העושה שיתוף מבואות או עירוב חצרות משלו, האם צריך לזכות לבני המבוי או החצר?

שיתופי מבואות ועירובי חצרות עירובי תחומין
לרב, וכן ס"ל לר' חייא [1] אין צריך לזכות [2] צריך לזכות [3]
לשמואל, וכן מוכח ממשנתנו [4] צריך לזכות אין צריך לזכות
לרב נחמן צריך לזכות

במה אנחנו מחמירים או מקילים בעירובי תחומין וחצרות? [תוד"ה רב].

מחמירים מקילים
עירובי חצרות צריך לזכות לשמואל,
צריך פת
אפי' מרובים סגי בב' סעודות,
קטן גובה עירוב
עירובין תחומין צריך ב' סעודות לכל אחד,
שולח עירובו ביד חש"ו לא מהני
לא צריך לזכות לשמואל [5],
לא צריך פת

עירובין דף פ: א

האם מותר לעשות מאשרה לחי או קורה?

לחי קורה
לרב חייא בר אשי מותר - דלא בעי שיעור אסור - דבעי שיעור
לר' שמעון בן לקיש מותר מותר

עירובין דף פ: א

באופנים דלהלן, האם יכול לזכות משלו, והאם צריך להודיע כשמוסיף משל בני חצר?

האם יכול לזכות משלו בלי להודיע האם יכול להוסיף משלהם בלי להודיע
נתמעט האוכל [6] יכול [7] יכול - כיון שכולם כבר נתרצו בתחילה
נוספו דיורין יכול אינו יכול

נתמעט או כלה האוכל לגמרי באופנים דלהלן, האם צריך להודיע?

נתמעט האוכל כלה האוכל
במין אחד - שמוסיף מאותו המין שהיה אין צריך להודיע
בשני מינים - שמוסיף ממין אחר לתי' הראשון: צריך להודיע
לאיבע"א: אין צריך להודיע
צריך להודיע

האם עירובי חצרות אפשר לערב בין לדעת ובין שלא לדעת?

בחצר בין ב' מבואות [8] בחצר של מבוי אחד
לרבנן צריך להודיע
לר' יהודה צריך להודיע אין צריך להודיע

-------------------------------------------------

[1] כן הוא לפירש"י, שביאר שהמעשה היה בעירובי תחומין, שלר' חייא צריך לזכות ולא הועיל מה שעירבה לה חמותה, וכן ס"ל לרב. ומה שמצאנו גבי שיתופי מבואות ועירובי חצרות שמשנתנו ס"ל שצריך לזכות ורב סובר שלא צריך לזכות, י"ל דרב תנא ופליג. אכן תוס' (בד"ה מעשה) חולקים, וס"ל שהמעשה היה בעירובי חצרות ושתופי מבואות, ורב ס"ל כר' ישמעאל בר' יוסי שאין צריך לזכות - נגד משנתנו הסוברת שצריך לזכות.

[2] פירש"י, דכיון שבשיתוף מבואות ובעירוב חצרות הוא אסור בהם אם לא יקנה כהוגן לכולם - לכן גמר בדעתו ומקני, ואין צריך זכייה.

[3] דכיון שבתחומין אין אוסר אחד על השני, לכן צריך לזכות.

[4] פי', דבמשנה שלנו (לעיל דף עט:) איתא גבי שיתופי מבואות דצריך לזכות, ולקמן גבי עירובין תחומין (דף פב.) לא תנן במתניתין שצריך לזכות. וטעם הדברים, דבשיתוף הוא הקנאת רשות לכן צריך לזכות - דקסבר עירוב משום קנין, ואפי' למ"ד משום דירה, צריך לזכות כדי שיהא קונה דירה בבית חברו. משא"כ בתחומין שאינו קונה רשות אחרים, לא צריך לזכות.

[5] אכן כתבו התוס' (בד"ה אמר) שנוהגים לזכות בכל סוגי העירוב.

[6] במשנה מבואר שהשיעור הוא כגרוגרת לכל אחד ואחד, ואם היו מרובים סגי בשיעור שני סעודות לכולם.

[7] כל נידון זה הוא דוקא אליבא דת"ק, אולם לר' יוסי "שיירי עירוב כל שהוא" - ואם נתמעט האוכל אין צריך להוסיף.

[8] באופן זה אם נזכה לדיירים שנוספו עירוב במבוי אחד, הם יהיו אסורים במבוי השני, וכיון שכן אינו זכות להם - כי מפסידים במבוי השני, ולכך לכו"ע בכה"ג צריך להודיע.

עוד חומר לימוד על הדף