12th Cycle Dedication

ERCHIN 13 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the twelfth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

ערכין דף יג.

במה נחלקו רש"י ותוס' בענין משמרתו של יהויריב? [תוד"ה שאפי'].

האם מוכח שמשמרת יהויריב
שוב לא עלתה?
משמרת יהויריב באם היתה עולה,
האם היתה נקראת משמרת בפני עצמה?
לרש"י [1] מוכח היתה נקראת
לתוס' [2] אינו מוכח לא היתה נקראת

התאריכים הנחוצים להבנת הסוגיא.

השנה לבריאה הערות והוספות
מלך דריוש 3407
שנה א' למנין 420 שנה של בית שני 3409 והיא היתה השנה השניה לדריוש [3]
שנת שש לדריוש נשלם הבית 3412 ומשך בנייתו ד' שנים עד חדש אדר
עלה עזרא מבבל 3413 והגיע לירושלים בחדש אב [4]
התחילו למנות יובלות 3415 בתשרי שנה זו התחילו למנות
420 שנה לבית שני 3828
נחרב בית שני 3829 חרב ב421 [5]

ערכין דף יג.

התאריכים הנחוצים להבנת הסוגיא.

השנה לבריאה הערות והוספות
יציאת מצרים 2448 בחדש ניסן
עשה משה משכן, הוקם המשכן, ושלח מרגלים 2449 עשה למשכן ממוצאי יו"כ, הקימו בניסן, שלח מרגלים בסיון
כניסת ישראל לארץ ישראל 2488
הסתיימו שבע שנים שכיבשו 2495
הסתיימו שבע שנים שחלקו 2502

מה ילפינן מקרא "ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצצרים בחצוצרות"? [תוד"ה ומוסיפין].

האם יש הידור מצוה להוסיף עד 120? האם מותר להוסיף יותר מ120?
לביאור הא' בתוס' [6] יש הידור יכול להוסיף
לאי נמי בתוס' [7] אין הידור לא יכול להוסיף

ערכין דף יג: א

מהו החילוק בין ב' הלשונות ברש"י בענין ביקור הטלאים?

כמה טלאים נתנו בלשכה ביום החינוך מהו הסימן "כדי לשבת ולב' ימים דר"ה"
ללשון א' [8] ששה דבג' ימים צריך ששה טלאים
ללשון ב' [9] שמונה שבשבת ור"ה צריך להכין ח' טלאים

ערכין דף יג:

מהו המספר המינימום ומהו המקסימום בעניני השירה שבבית המקדש?

לכל הפחות הכי הרבה
כהנים התוקעים בחצוצרות שנים מאה ועשרים [10]
לוים המנגנים בכינורות תשעה כמה שרוצים
לוי המנגד בצלצל [11] אחד אחד
לוים המנגנים בנבלים [12] שנים ששה
לוים העומדים על הדוכן [13] שנים עשר כמה שרוצים
המחללים בזמן שהחליל מכה_ שנים שנים עש [14]

פרק שלישי

כיצד יש בערכין להקל ולהחמיר, [בהעריך לדוגמא זכר בן כ' עד בן ס']?

באומר "ערך פלוני עלי" באומר "דמי פלוני עלי"
להקל - בנאה שבישראל נותן חמשים סלע הקצובים נותן שויו הרבה יותר מחמשים
להחמיר - בכעור שבישראל נותן חמשים סלע הקצובים נותן שויו הרבה פחות מחמשים
-------------------------------------------------

[1] רש"י פירש בסוגיין שמשמרת יהויריב שוב לא עלתה, ומזה מוכח דמה שאמרה הברייתא "וכן בשניה" קאי רק על תשעה באב ועל מוצאי שבת, אבל לא על מוצאי שביעית ומשמרתו של יהויריב, היות שמשמרת יהויריב בכלל לא עלתה בבית שני. ורש"י לשיטתו במסכת תענית (דף כז:), שפירש שם שאם היתה עולה אח"כ משמרת יהויריב היתה נקראת משמרת בפני עצמה, אלא שלא היתה דוחה את ידעיה להיות היא לפניה ראש משמרות כמו שהיתה בבית ראשון, אלא ידעיה ראשון וכל משמרותיו [ר"ל כל השש משמרות שהעלה ידעיה בגורל - והם היו שמות חדשים של משמרות כפי שמות האנשים שהיו אז בבית שני] ואח"כ משמרת יהויריב. והיו עושים למשמרות ידעיה מששה חמשה, כדי ליתן מקום למשמרת יהויריב להיות ששית, כדי שלא להרבות במשמרות יותר מכ"ד.

[2] תוס' דייקו מלשון "שאפי' משמרתו של יהויריב עולה", שיכול לעלות - וא"כ יתכן שבאמת עלה, ומ"מ מוכח שלא היתה משמרת יהויריב בבית שני, ומשום שלמדו תוס' שהתקנה היתה שגם אם תעלה משמרת יהויריב לא ידחה ידעיה ממקומו, אלא שתתכלל משמרת יהויריב בתוך שאר המשמרות ולא ישתנו שמם, אלא כפי שקראו לכל המשמרות בתחלת בית שני כן יהיה שמות וסדרם, ולא תהיה שוב משמרת בשם יהויריב כלל.

[3] וזו השנה השבעים לגלות בבל, שחרב הבית בראשונה בשנת 3338 כנ"ל.

[4] מבואר שעזרא יצא מבבל בחדש אדר, והגיע לירושלים בחודש אב, ונקרא שנה ששית לבנין כשנמנה גם לשנת 3408, וזה שאמר שעלה עזרא בשנה ששית, אולם לא מנה ליובלות מיד אלא עד חדש תשרי של שנת 3414. וא"כ התחיל המנין בשנה השביעית עצמה לבנין, ושנה זו מכלל המנין.

[5] ובזה תירץ רב אשי מה דאמרינן שחרב במוצאי שביעית, דכיון שמנו ליובלות רק מהשנה הששית לבנינו הרי שכלים ארבע מאות שנה בשנת 406 [שבהם נכנסים 8 יובלות שלמים], ונשאר עוד ט"ו שנים עד החורבן בשנת 421, הוצא י"ד שנה בשני שביעיות, נמצא שחרב במוצאי שביעית.

[6] רב הונא פירש, דמה שאמרו במשנה על דין ב' החצוצרות שתוקעים בהם ב' כהנים ומוסיפים עד לעולם, הוא עד 120. וביארו תוס' דפשיטא שאפשר להוסיף יותר מ120, אלא ששאלו בגמ' עד כמה יש הידור להוסיף, ועל זה אמר עד 120.

[7] באי נמי ס"ל לתוס', שאם יהיה יותר מדי כהנים תתערבב הנגינה, ולכך ודאי יש גבול עד כמה מותר להוסיף, ולזה אמר רב הונא להוכיח מקרא שהוא עד 120.

[8] רש"י בפירוש הראשון פירש שבשעת חינוך נתנו ששה טלאים מבוקרים בלשכה, וביום א' נטלו שנים לתמיד ונתנו שנים אחרים תחתיהם וכו', נמצא ביום ד' כבר מוכנים השנים שניתנו ביום א', וכן לעולם. ומבואר, שמונים לארבעה ימים עם יום הנתינה ויום השחיטה. ולפ"ז הסימן שאמרה המשנה "כדי לשבת ולב' ימים טובים דר"ה", הוא כדי שלא נטעה במספר הטלאים שצריך להיות בלשכה, לכן אמר סימן של ג' ימים שצריך בהם ו' טלאים לתמיד.

[9] בפי' השני פירש רש"י שנתנו שמונה טלאים בלשכה, וד' ימים של ביקור הם לבד מיום השחיטה, דומיא דקרבן פסח שלקחוהו בי' ניסן ושחטוהו בי"ד. ומה שאמרו במשנה ששה טלאים, הוא משום שכשלוקחים לב' תמידים עד שנותנים ב' טלאים תחתיהם יש בלשכה רק ו' טלאים. והסימן הוא, דכמו שכשבאים שבת ור"ה סמוכים שאי אפשר בג' ימים אלו לקנות טלאים, וצריך להכין ביום ו' בשביל שבת ובשביל ר"ה שיחול ביום א' וב', ובשביל יום ג' - דאף שהוא חול מ"מ לא יהא אפשר לקנות קודם זמן הקרבה ביום ג', ונמצא שמכינים ד' ימים קודם שחיטה [דהיינו מיום ו' שהוא ד' ימים קודם יום ג']. הכי נמי בעינן לעולם לבקר ד' ימים קודם שחיטה לבד מיום השחיטה.

[10] כן הוא פשטות לשון הגמ', וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מכלי המקדש ה"ד). וכבר הבאנו שהתוס' (לעיל בסוף עמוד א') כתבו ב' פירושים בזה.

[11] אכן, הצלצל עצמו עשוי היה משני כלים, שהם שני צלחות של מתכת רחבות, והקול נשמע ע"י שמכים אותם זה בזה.

[12] דין זה נזכר במשנה לעיל (דף י.).

[13] ע' בתוס' על משנתנו (נדפס לעיל בדף י: בד"ה ואין), שביאר די"ב לויים המוזכרים במשנתנו הם המנגנים: בכנורות - 9, בצלצל - 1, ובנבלים - 2, הרי י"ב לוים. [והמחללים לא חשיב, כיון שאינם בכל יום אלא בי"ב ימים הנזכרים לעיל]. ופירשו, שאין בכלל זה לשני חצוצורת, כיון שהכהנים תוקעים בהם ולא הלויים. וכן בן ארזא שהיה מקיש בצלצל לסימן שיתחילו לשיר [כמבואר בריש פרק ה' דשקלים], הוא היה מכלל הי"ב הנ"ל. אולם הרמב"ם (בפ"ג מכלי המקדש ה"ג), פירש שקאי על המשוררים בפה, וכן מבואר גם בפירוש המשניות שלו בדברי ר"א ע"ש. ופירש שהם י"ב ששרים בפה כנגד י"ב המנגנים הנ"ל שפירטם רב פפא בסוגיתנו.

[14] גם דין זה נזכר במשנה לעיל (דף י.).

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף