א) נלענ"ד שיש לפרש ע"פ שבת קלה. בן שבע מחללין עליו את השבת ובן ח' אין מחללין עליו את השבת, וכתב שם רב נסים גאון, וז"ל, ותמצא פירושו בבראשית דר' אושעיא וייצר בב' יצירות וגו' יצירה לט' ויצירה לז', עיי"ש. ומבואר שאצל אדם יש שני סוגים של תינוקים ע"פ הטבע יש תינוק שנולד לט' חדשים ויש תינוק שנולד לז' חדשים כי תינוק שנולד לז' חדשים לא מקרי שנולד לפני הזמן אלא תינוק זה גמר התפתחותו לגמרי כי זה טבעו שבשבעה חדשים נגמר הגידול שלו לגמרי כמו שהטבע של בן ט' שבתשעה חדשים נגמר גידולו לגמרי.

ב) וא"כ זה מה שאמר רבא כאן בגמ' הרי אמרו אשה יולדת לתשעה ויולדת לשבעה, פי' שחז"ל לפני זמנו של רבא כבר אמרו שאצל אשה זה דבר טבעי או שיולדת לתשעה חדשים ובזה נגמר גידול התינוק או שיולדת לשבעה חדשים ובזה נגמר הגידול של הסוג השני של תינוקים. ועכשיו מיבעיא ליה לרבא האם יש שתי יצירות גם לבהמה כמו שיש שתי יצירות לאדם, והרי למדנו לעיל כד. שבהמה שנולד לח' הוא נפל ואסור באכילה. האם נאמר שכל שנולד לפני ט' חדשים מקרי נפל ואסור, או דילמא נולד לז' חדשים הוא דבר טבעי ולא מקרי שנולד לפני הזמן אלא כל התפתחותו נגמרה בז' חדשים, ולכן אינו נפל ומותר באכילה.

ג) שו"ר שכנראה כוונת כתר"ה שליט"א להקשות שרש"י היה צריך להקדים הצד שיולדת לז' לאו נפל הוא כמו שמצינו אצל אדם שהיולדת לז' לאו נפל, וא"כ למה רש"י קודם כתב הכא נמי יולדת לז' נפל ורק אח"כ כתב או לאו נפל הוא.

אמנם עי' מתיבתא הגהות וציונים אות י' שהביא גירסא ברש"י הכא נמי יולדת לז' ולא נפל, ע"כ. הרי שרש"י הקדים הצד שבהמה יולדת לז' כמו שאשה יולדת לז' ומיושב סדר הדברים ברש"י.

כל טוב,

דוד בלום

ידידי הרב יחזקאל פרנקל שליט"א גם העיר שהלשון ברש"י "ואנא נמי אמינא" אינו לשון מצוי והיה יותר מתאים אם היה כתוב "ואנא מיבעיא לי" כי רבא מביא שחז"ל שלפניו אמרו שאשה יולדת לט' ויולדת לז' ושניהם הוי דבר טבעי ובא רבא ונסתפק אם גם בבהמה יולדת לז' הוה דבר טבעי ומאחר שרבא לא הכריע בזה היה צ"ל "אנא מיבעיא לי".

אמנם נלענ"ד מסתבר שכוונת רבא שחז"ל אמרו חידוש שיולדת לז' הוי דבר טבעי וגם אני אומר עוד חידוש שאולי גם אצל בהמה יולדת לז' הוי דבר טבעי ואע"ג שרבא לא הכריע בזה מ"מ עצם הדבר שנסתפק בזה גם הוי חידוש כי לפעמים גם להעלות ספק צריך כתפיים לכן רבא אמר ואנא נמי אמינא פי' שגם אני יכול לומר חידוש.

דוד בלום