בע. איתא דבן תימא ס"ל דחגיגה נאכלת ליום ולילה דיליף לה מפסח וכמו"כ צ' לאוכלו צלי וכהנה.
ויל"ע הרי פסח עצמו אינה נאכל ליום ולילה אלא בלילה בלבד?
שווארץ
כתבו בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל דגם בפסח מצד עצם הדין של אכילת קדשים הוא ככל הקרבנות הנאכלים ליום ולילה, ומה דפסח אינו נאכל אלא עד חצות הוא מכיון דאיכא בזה גם כן מצות עשה דואכלו את הבשר בלילה הזה דהוי מצוה של אכילת פסח מלבד המצוה של אכילת קדשים, אבל מצד מצות אכילת קדשים היא יום ולילה. לכן איתא לקמן פט. פסח ליום ולילה דמותר הפסח נאכל ליום ולילה אחד.
חודש טוב
דוד בלום
מי שהוא אמר סברא כזה לי בשם הג' ר' מאיר שמחה זצ"ל.
האם אתם ידעים איפה זה מופיע?
אני ראיתי את זה במוריה צג שנת טז ט-י עמ' פא (ד"ה ונראה), והוא מכתבי תלמידיו של הגאון רבי יחיאל מיכל פינשטיין זצ"ל, וראוי באמת לחפש איפה בעוד מקומות דבר זה מובא.
שוב מצאתי בס"ד בחידושי הגרי"ז בסטנסיל זבחים ט. לתוד"ה ושלמים עמ' טו על הא דכתבו תוס' דמותר פסח נאכל ליום ולילה. ובעמ' טז הביא הדברים הנ"ל בשם הגר"ח וגם הביא תוספתא פסחים סוף פ"ה ואינו נאכל אלא עד חצות ואין חייבין עליו משום נותר וגו' עד שיעלה עמוד השחר, וזה ראייה לדברי הגר"ח, עיי"ש.
כנראה המקור באור שמח הל' חמץ ומצה פ"ו ה"א ד"ה לכן וז"ל גלי קרא דאינו נאכל בדין תורת פסח רק עד חצות אבל אחר חצות נאכל עד הבוקר אבל לא בתורת פסח שעיקרו אינו אלא לאכילה רק כמו תודה ושלמים וכי"ב ואם נאכל אחר חצות בטל מצות אכילת פסח עיי"ש.
דוד בלום