שמואל שואל:
איבעיא להו שכר מצוה או שכר ברכה למאי נפ״מ לברכת המזון אי אמרת שכר מצוה אחת היא ואי אמרת שכר ברכה הויין ארבעים כו׳
קשה לי מדוע בתחילה נקט ״אחת״ ואח״כ ״ארבעים״ הול״ל אחת, ארבע א״נ עשרה, ארבעים. וצ״ע.
ועיין רש״י ד״ה ברכת המזון - ד׳ ברכות הן ואיכא ארבעים זהובים ואי בתר מצוה אזלת כולהו חדא מצוה היא.
שמואל
לייקווד
הכולל משיב:
בדקדוקי סופרים יש נוסח אחר בכת"י. ושמא במקור היה "ארבע" והוסיפו אחר כך "ים".
יוסי בן ארזה