בתוס' עירובין מב. כתבו דלא גזרינן בחפצי נכרי שיצאו חוץ לתחומן שמא יוצאינו חוץ לד' אמות שהוא גזירה לגזריה, ויל"ע דכל דבר שיצא חוץ לתחום, וכל עיקר תחומים הם גזירה, ומאי שנא חפצי נכרי מחפצי ישראל?
שווארץ
יש אומרים שבי"ב מיל יש איסור תחומין דאורייתא, עי' שו"ת נוב"י אהע"ז ח"א סוס"י ב' שלרבא בעירובין לה: י"ב מיל לכ"ע מדאורייתא, א"כ לעירובי תחומין יש להם עיקר מן התורה.
כל טוב
דוד בלום
וכן הוא בירושלמי עירובין פ"ה ה"ד וברמב"ם הל' שבת פ' כ"ז ה"א.
אברהם פיליפס
ידעתי גם ידעתי משיטת הירו' והרי"ף והרמב"ם שי"ב מיל הוא מדאורייתא,
אמנם אחרי ככלות הכל, הרי אלפיים הוא גזירה דרבנן, בין בחפצי ישראל ובין בחפצי עוכ"ם, ובחפצי ישראל אסור לאכלם חוץ לתחומם גזירה שמא יוצאינו חוץ מד' אמות, ובחפצי עכו"ם בכה"ג אמרינן דהויא גזירה לגזירה ומאי שנא?
עי' מגיד משנה הל' שבת פ"ו הכ"ד בסופו שהחמירו בתחומים וגו' שדבריהם צריכין חיזוק.
כל טוב
דוד בלום
אבל למה זה קשור אם ישראל הוציא או עכו"ם. אם החמירו נחמור בשניהם, ואם בעכו"ם הויא גזירה לגזירה גם בישראל י"ל ככה?
הנה בחפצי ישראל י"ל דבין אם מיירי חוץ לד"א או חוץ לאלפיים או חוץ לי"ב מיל, מ"מ כולי חדא גזירה כי הכל מיירי בשל ישראל, משא"כ אם נחמיר בחפצי עכו"ם אטו חפצי ישראל, זה הוי גזירה חדשה ולא שייך לומר על זה כולי חדא גזרה.
בהצלחה רבה
דוד בלום
