לכ' הרב בלום והרב בן ארזה ושאר תלמידי חכמים מופלגים של כולל עיון הדף
לב. רשד"ה עראי. מעשרן ודאי מעשרות ודאין תרומה גדולה וכל דיני הפרשה, משמעות הדברים האו דהיכא דקאמר מעשרן דמאי אינו לוקח תרומה, ובאמת צ"ע, דהא תינח לרב ששת דפטור מכח חזקה שליח עושה שליחותו, א"כ אף בעם הארץ יש לסמוך שלקח מעשר, אבל לרב נחמן דלא סמכינן אחזקה, אלא מכח רב חנינא, א"כ בעם הארץ לכאורה יתחייב אף בתרומה.
ומלבד זה צ"ע, דאם כבר ניקח תרומה היכא אוכל מהם עראי, הרי תרומה בכלכלה קובעת למעשר, וא"כ בר אסורים באכילת עראי.
אברהם יוסף שווארץ
א) עי' ברטנורה ריש מסכת דמאי שהלוקח פירות מעם הארץ שהם חשודים על המעשרות צריך להפריש מהם תרומת מעשר ומעשר שני בלבד וגו' אבל תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ עליה לפי שהיא במיתה וגו' והכל נזהרים בה, עיי"ש. א"כ היכא שמעשרן דמאי אינו צריך להפריש תרומה גדולה.
ב) מותר לאכול עראי גם בלי הפרשת תרומה גדולה, ומ"ש רש"י כאן שאוכל עראי בלא מעשר, ה"ה שאוכל עראי בלא תרומה גדולה.
כל טוב
דוד בלום
אין חזקה ששליח עם הארץ הפריש תרומה, אדרבה נחשדו עמי הארץ בהפרשת תרו"מ. הכלל ששליח עושה שליחותו שרב ששת למד מן הברייתא מבואר ברש"י ד"ה לא שסמכינן על בעל הבית זה שהוא שליח על כך שמוטל עליו לעשר מה שהוא נותן ואל יאכיל איסור לעם הארץ, עכ"ל. הרי חזקה דוקא בשליח שהוא חבר שעושה שליחותו ומעשר, כי חבר אינו מאכיל טבל לע"ה.
כל טוב
דוד בלום
לכ' הרב בלום,
א"כ הדרא קושיין לדוכתין למה הוא פטור מתרומה כשבעל התאנה הוא עם הארץ?
הוא רק פטור מתרומה כשאוכלן עראי כי כל אכילת עראי פטורה מתרומה, אבל אם בעל התאנה עם הארץ כשבא לאכלן קבע חייב בתרומה בתורת ודאי כשאמר לו בעל התאנה צא ולקט לך תאנים מתאנתי כמ"ש רש"י ד"ה עראי.
כל טוב
דוד בלום