More Discussions for this daf
1. Girsa in the Beraisa 2. Principal exceeding the sale cost of an Eved Ivri 3. Ruling like Abaye
4. Yisrael Mumar 5. last hebrew chart for daf 18b 6. Tosfos DH Ka'n
7. Gira'on Of An Amah Ivriya 8. Yi'ud And Bereirah 9. Selling Slave for Stealing
10. Amah Ivriah 11. הלכה כאביי
DAF DISCUSSIONS - KIDUSHIN 18

Aharon Bracha asked:

שבת שלום וברכה,

שבוע טוב ומבורך.

מצאנו ביח. שמציון עין משפט (אות ג) נראה דנפסק כאביי לגבי מכירת ע"ע לענין גנבה. ולכאורה קק"ל משום דנראה דהלכה כאביי נגד רבא. אולם מצאנו לקמן נב. שהלכה כרבא בכל מחלוקתם חוץ מיע"ל קג"ם. ואע"פ שיש מחלוקת בפירוש ראשי תיבות זו לא רש"י ולא תוס' ס"ל בדין זה שהוא בר"ת זו. וצל"ב.

שכמ"ה

הקטן אהרן ברכה הי"ו, מילן יע"א, איטליא

הכולל משיב:

המקור של העין משפט כאן אות ג הוא מהרמב"ם הלכות גניבה פ"ג הט"ו שכתב וז"ל גנב ונמכר וחזר וגנב אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב מאה איש נמכר מאה פעמים ואם את הראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב עכ"ל הרמב"ם הרי שהרמב"ם פסק כאביי שחילק בין אדם אחד לבין שני בני אדם וקשה מאד כקושייתך למה הרמב"ם פסק כאביי נגד רבא?

אבל ראיתי באבן האזל (להגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל) על רמב"ם זה ד"ה המ"מ שנראה שלא גרס רבא אלא גרס רבה ולפי אפשר להבין למה הרמב"ם פסק כאביי כי עיין רא"ש בבא מציעא פרק ראשון סי' מט שכתב שקיימא לן מאביי ורבא ואילך שאומרים הלכה כאמוראים אחרונים אפילו כנגד רבותיהם. ולפי הרא"ש אף על גב שאביי היה תלמידו של רבה מכל מקום פוסקים שהלכה כאביי כי הוא בתרא וחי אחרי רבה ולפי זה מיושב למה הרמב"ם פסק כאביי.

בהצלחה רבה

דוד בלום

תשובה נוספת:

אולי אפשר לומר עוד תירוץ שיתאים גם לפי הגירסא שלנו שגורסים "רבא"

התירוץ הוא על פי כלל שכתוב בב"ח או"ח סי' שסג סי"ד כי הנה עי' עירובין ג: שיש שם מחלוקת בין אביי לרבא בשם רב נחמן כמה הוא אמת סוכה וגו' וכתב הרא"ש שם סי' ג והלכתא כרבא דמילתא דאביי מוקי כרשב"ג ומילתא דרבא כדברי הכל ובקרבן נתנאל שם אות ה כתב בשם הב"ח שמה שלא פסק הרא"ש כרבא מטעם דאביי ורבא הלכה כרבא חוץ מיע"ל קג"ם משום שאין כלל זה אלא כשנחלקו בטעמא דנפשייהו אבל כאן לא נחלקו אלא משמו של רב נחמן.

ולפי זה יש לומר גם כאן שרבא ואביי לא נחלקו בסברות של עצמם אלא נחלקו איך לפרש הברייתא שכיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו ואין זה כשאר מחלוקות בין אביי ורבא לפי הסברות של עצמם אלא כאן נחלקו לפי הברייתא ולכן אפשר לפסוק כאביי.

וכאן יש עוד טעם למה הרמב"ם פסק כאביי משום שהגמרא הביאה דברי אביי בסוף והרבה פעמים אם הגמרא מביאה דעה בסוף זה סימן שזה המסקנא של הסוגיא וכוונת הגמרא לפסוק כן.

(ועי' שדי חמד חלק א' עמ' 82 אות שיא שהביא שאביי היה תלמידו של רבא ולכן דוקא אם נחלקו אליבא דנפשייהו פוסקים כרבא אבל אם נחלקו בפירוש דברי חכמים אחרים פוסקים כאביי שהוא אחרון - כמו שהבאתי בפעם הקודמת שהלכה כאחרון מאביי ורבא ואילך - ועיי"ש שיש חולקים וסוברים שלא יתכן שאביי היה תלמידו של רבא).

כל טוב

דוד בלום