מא. לא נתבאר - אם אכן יש חובת קריאה מתוך הכתב, במחייבת ברכה, א"כ יוצא ידי חובתו בלי ספר, ואם אינו מוחויב בקריאה מתוך הספר, א"כ אפילו אם יקרא מתוך הכתב אמאי יברך
אברהם יוסף שווארץ
נראה שלכתחילה מצוה לקרוא מתוך הכתב אבל בדיעבד אפשר לקריאה זו בעל פה, ועל כן סבר שאין המצוה שלכתחילה מצדיק ברכה נוספת.
כך גם יש ללמוד מתוך האו"ז:
ספר אור זרוע חלק ב - הלכות שבת סימן מה
רשב"ל אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה פי' שאם הי' מביא ס"ת אחר הי' צריך ברכה אחרת ואפי' אם היה רוצה מתחילה לכוין בשעת ברכה ע"מ שיקרא פרשה שני' בס"ת אחר לא מהניא לי' אותה כונה שא"כ מהניא לרשב"ל אכתי [תקשי ליתי] ס"ת אחר ודומה למברך על הככר המוציא ונפל מידו שחוזר ומברך כדאיתא בירושלמי ואינו דומה לאמת המים דמתחילה לא הי' דעתו על שלפניו כלל אלא על העתיד לבוא לפניו. הא למדת שהמברך על הס"ת כדי לקרות זו הפרשה והובא לו ספר אחר שחוזר ומברך ורב הונא בר יהודה ורשב"ל לא פליגי אלא כל אחד מודה לחבירו דאיכא פגם ראשון וגם שאין מברכין ברכה שאינה צריכה טפי שייך.
יוסי בן ארזה