נזיר כג.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (הושע יד, י) כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם
עיין הגהות הב״ח שמוחק אות ו׳ מתיבת ״צדיקים״ ע״ש ולכאורה תמוה שהרי לפנינו כתיב בו׳ וצ״ע
החותם בכבוד גדול,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) גם ברא"ש ב"ב פ"ה סי' כו כתב צדיקים בלי וא"ו (אע"ג שבגירסת הגמ' שם פט: כתוב עם וא"ו). ואולי יש מסורת אחרת לחלק מן הראשונים ואחרונים בקרא דהושע, וצ"ע.
ב) ועי' תוס' יבמות מ. ד"ה אכילה ותוס' ב"ק קי. ד"ה אכילה שגם גרסו צדיקים בלי ו'.
גם מצאתי בס"ד באבן עזרא על משלי י:כ עה"פ מעוז לתם דרך ה' שגרס צדיקים ילכו בם בלי ו' ומשמע שכבר בזמן תוס' והראב"ע היתה מסורת נפוצה לקרוא צדיקים בלי ו'.
ג) והנה עוד מקורות-
בכלים פי"ז מט"ז בברטנורה ובתוי"ט גרסו צדיקים בלי ו' וגם בעין יעקב כאן במהדורת וילנא תרל"א עם פי' עין אליהו הגירסא צדיקים.
ד) ונראה דהב"ח נמשך אחר התוספות.
גם מצאתי בס"ד במהרש"א בסוף פרק ששי של ב"מ (ב"מ פג.) שכתב כדכתיב צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ע"כ.
מה שברור לענ"ד הוא שהב"ח והמהרש"א נמשכו אחרי התוס' ביבמות מ. וב"ק קי. [ואולי יש גם תוס' במקומות אחרים כן] שכתבו צדיקים בלי ו' וא"כ אין עיקר הקושיא על הב"ח אלא על התוס' עמצם למה כתבו בלי ו'.
ואולי יש לומר שהיתה להם מסורת אחרת כמש"ל או אולי י"ל שהתוס' אזלי לשיטתייהו בשבת קכח. ד"ה ונתן שדרך הש"ס לקצר פסוקים שמביא, עיי"ש. ואולי דרך הש"ס לקצר אפילו אות אחת לכן אין לדקדק כ"כ אם התוס' משנים קצת לשון הפסוק.
ה) תירוצו של הסטייפלער זצ"ל:
עי' פניני רבנו הקהלות יעקב ח"ב עמ' יט שנשאל בעל קה"י על הגהות ב"ח זו והשיב שברור כשמש שאין זו הגהות הב"ח ולא הב"ח כתבו אלא איזה תלמיד שלא זכר את הפסוק והיה נדמה לו שכתוב בלי ו"ו, ולכן כתב להגיה למחוק את הו"ו, עכ"ד.
דוד בלום
ו) מצינו בברכות ב. ושם ד: שהגמרא מחסירה אות ו' מלשון הקרא:
כמו שכתבתי לעיל התוס' ביבמות מ. ד"ה אכילה מביאים את הפסוק ולשונם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ע"כ. הרי שכתבו צדיקים במקום וצדיקים וגם בתוס' ב"ק קי. (ד"ה אכילה) כתבו צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. ובהגהות הב"ח שם הוסיף את תחילת הפסוק כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו, ע"כ. הרי שעוד הפעם הב"ח כותב צדיקים במקום וצדיקים.
ועי' ברכות ב. תני אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך ע"כ. הרי ממש בתחילת הש"ס הגמרא כותבת בשכבך במקום ובשכבך שכתוב בקרא. וגם ד: איתא בגמ', וז"ל, ושניהם מקרא אחר דרשו דכתיב בשכבך ובקומך, ע"כ. הרי שוב פעם הגמ' מחסירה ו' מלשון הפסוק וזה מתאים עם תוס' שבת קכח. ד"ה ונתן שדרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר.
ז) שיעורי רבינו משולם דוד הלוי:
ראש ישיבת בריסק זצ"ל בספרו על מס' נזיר כג. עמ' רטז שיעור נז נשאר בצ"ע על הגהות הב"ח כי בפסוק כתיב "וצדיקים" ובהוריות י: הגירסא נמי "וצדיקים" ושם לא הגיה הב"ח כלום.
דוד בלום
ח) תירוצו של הרי"ד זצ"ל אחיו של הגרמ"ד זצ"ל:
עי' חי' הגרי"ז נזיר עמ' קב ד"ה גמ' מאי בשם בנו הגאון רבי יוסף דב זצ"ל שגם תמה על הב"ח ותירץ וז"ל וי"ל לפי"מ שאמר הבית הלוי זצ"ל דמה שמצינו בכמה מקומות בש"ס שמובאים פסוקים שלא כצורתן הוא משום דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ וכשהיו אומרים פסוק מן התורה היו נוהגים לקוראו מן הכתב אבל לפעמים לא היה לפניהם הספר והיו רוצים להזכיר הכתוב לפיכך אמרוהו שלא כצורתו שכך מותר להזכירו אפי' על פה (עי' הקדמת שו"ת בית הלוי) וזהו כונת הב"ח ששינה והוציא הוא"ו עכ"ד הגרי"ד זצ"ל.
דוד בלום