אברהם יוסף שווארץ שואל:
שבת מיתה במקום כרת עומדת, חומש במקום קרבן קאי,
יש לתמוה מכאן על דעת הרמב"ם, דפי"ט מהל' סנהדרין מנה חללה שאכל תרומה במנין הלוקין שאין מיתה עליהם, ועם כל זה נקט בהל' תרומות שחללה חייבת בחומש, ודוקא בת כהן שנתחללה נתמעטה מחומש מדין זר אצלה מעיקרא?
שווארץ
הכולל משיב:
שלום
נראה לכאורה שמה שכתב הרמב"ם בפי"ט דסנהדרין 'חללה שאכלה תרומה' היינו כהנת שנתחללה, אבל חללה מעיקרא חייבת מיתה. וקיצר ברשימת המלקות ולא ראה צורך להאריך שם בפרטים. וכן משמע לכאו' מדנקט 'חללה' ולא חלל - משום דמיירי דוקא בנבעלה לפסול. וכן עולה מתו"ד מרכבת המשנה הל' תרומות פ"י הי"ב.
בברכה. יוסי בן ארזה