Shalom Rabbi Kornfeld
I hope that this email finds you and the whole group well. On Sotah 6B the Gemarah brings a Beraita where it's Doresh the seemingly superfluous words "Uthora Hee" to teach that in the following 3 scenarios even though the water won't work she wont have the Berachah of "Venizreah Zara". They are:
1) If There were eyewitnesses to the Tumah(Sotah Sheyesh Lah Edim Bimdinat Hayam)
2) If she had a Zechut(Zechut Toleh)
3) if it was common gossip by the seamstresses(Sheyisu Veyitnu Bah Muzarot Bilvanah)
My questions are:
1)Is there any other biblical source that the water won't work in the 2nd and 3rd scenarios namely Zechut Toleh and Sheyisu Veyitnu Bah Muzarot Bilevanah?
2)Why did the Beraita exclude the case of eyewitnesses from he word "Tehora" and "Zechut Toleh Lah" from the VAV, and not vice versa? The Nafka Minah is for R' Shimon who doesn't Doresh the VAV. If it were reversed than he'd be forced to say that Zechut is Toleh.
3) Why is there a Petur from the effects of the water for seamstresses gossiping about the affair in the moonlight?
Thank you
Aaron Shemtob
Rav Aaron, my family and I are all fine, Baruch Hash-m. I pray that you and your family are well .
1) I found that the Mishneh l'Melech (Hilchos Sotah 2:8, end of DH Ach Mai d'Kashya) writes that they did not find a Tana who disagrees with the Derashah of "Tehorah, and not that she has witensses overseas."
2) It may be possible to suggest an answer to question #2 based on the Mishneh l'Melech. It seems that the Derashah of "Tehorah, and not that she has witnesses overseas," is a well-accepted Derashah. In contrast, any Derashah based merely on an extra Vav is much more questionable, because we know that there are Tana'im who do not make Derashos from an extra Vav. We also knew from the beginning that Rebbi Shimon holds that Zechus is not Toleh. Therefore, we used the Derashah of the Vav for the Din that we knew that, anyway, Rebbi Shimon would not agree with.
3)
(a) Rashi writes that since the seamstresses are gossiping, this indicates that it is well-known to everyone what she did. The Mishnah below (31a) states that according to Rebbi Eliezer, since he warned her not to be alone with him and she defied her husband's warning, even if he has the most minimal of evidence that they were alone, he must divorce her. Rebbi Yehoshua disagrees and says that he does not have to divorce her until the seamstresses start gossiping. However, Rashi explains, when that happens it is ugly not to divorce her since this nasty talk is widespread.
(b) In this scenario, there have already been too many negative factors. Her husband warned her and she defied him and the gossip is famous. This scandal is too great for the waters to help. The shame is already too much and it would be disgraceful to allow a couple to remain together in such circumstances.
(c) The Gemara in Gitin 89a tells us that according to Rebbi Akiva, the gossiping of the seamstresses is sufficient to force her husband to divorce her (possibly we can understand what Rebbi Akiva says with the help of what the Gemara in Moed Katan 18b says, that a person is not suspected of something unless he actually did it). The Halachah does not follow Rebbi Akiva, since gossip is not sufficient to force a divorce. However, in our Gemara, there was the warning and the seclusion before the gossip started, which gives strong reason to believe that this is not merely idle gossip.
Dovid Bloom
שלום וברכה הרב בלום. תודה על התשובה.
1) לא הבנתי איך כבודו קשר מוזרות בלבנה למילת "היא"?
2) והנה אמת נכון הדבר הערת כבודו במה שכתבתי לענין סשלעב"ה שהיא נחשבת יותר טמאה מכיון שהיתה כל כך רשעה שלא חששה לבדק אם אכן היה במקום העבירה עדים. ואני רואה שהשם שלח אותך לתקן שאברר דברי. אם מסתכלים בזה שלא בדקה בגלל שהיתה לה כל כך תאוה אז נכון שאפשר לומר שהיא אפילו פחות רשעה ופחות טמאה. אולם אם מסתכלים בזה שלא בדקה מקום העבירה בשביל שכל כך התרגלה לחטא ולכן לא היתה יראה מלהתפס או משום שהיתה לה עזות פנים יתירה בעבירה אז זה סימן לרשעות יתירה וטמאה ודאית.
3) לא הבנתי למה כבודו אומר שגם בעלת זכות לא בדקה את מקום חטאה לפני שחטאה? והלא לבעלת זכות אין עדים לפשעה והיא רק נצולת משום זכותה. והראייה לזה שאם היו שם עדים אין דינה לתלות אלא לא להיבדק כלל מן המים. ואפילו אחרי שלש שנים אם לא באו עדים היא לא תמות מחמת המים. וזה פשוט שלא יהיה סשלעב"ה עם זכות יותר גרוע מסשלעב"ה בלי זכות.
ומנין לך לומר שגם היא לא בדקה לראות אם נמצא מישהו במקום שעשתה את ה"וכן לא יעשה"?
לכבוד ידידי רבי אהרון שליט"א,
יישר כח גדול על המשא ומתן!
א) אני רציתי לטעון שמצינו בכמה מקומות בחז"ל שדרשו מהמילה "הוא" שהכוונה "הוא מתחלתו ועד סופו", דהיינו שזה מצב יציב שלא משתנה מפעם לפעם. למשל עי' רש"י בתחילת מגילת אסתר שכתב על הפסוק הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו, שאחשורוש תמיד היה רשע. ועי' גם ב"מ קיד. ואם מך הוא מערכך וגו' עד שיהא במכותו מתחילתו ועד סופו, וכן בערכין יז: והוא עד עד שיהא כשר מתחלתו ועד סופו. וא"כ רואים מכל הדרשות האלו שחז"ל הבינו שהמילה "הוא" פירושו שזה דבר תמידי שאינו מתחלף. א"כ גם בסוגיא שלנו נלמד מן הפסוק ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע שההבטחה של נזרעה דרע זה רק אם "וטהורה היא" ולומדים ממילת "היא" שצריכים שבסוף התברר שהיתה "טהורה מתחלתה ועד סופה", וזה לא יתכן אם ישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה, כי רש"י כותב שאם אנשים מדברים עליה כ"כ הרבה א"כ קלקולה מפורסם לכל ומאחר שאנשים מדברים כ"כ רע על אשה זו אפי' אם בהתחלה לא היה לה שם רע כ"כ ואפילו אם בסוף לא נוכל להוכיח בבירור גמור שזינתה, מ"מ מאחר שהיה זמן שקלקולה היה מפורסם א"א לומר שזו אשה שתמיד היתה טהורה. לכן לא תזכה לברכה "ונזרעה זרע".
ב) מה שכתב כתר"ה שליט"א שבזה שלא בדקה מקום העבירה לראות אם יש שם עדים משום שלא יראה להתפס או שהיתה לה עזות פנים יתירה לכן נחשבת רשעה יותר, הנה לענ"ד צ"ע בזה. דעי' ב"ק עט: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן, ופרש"י למה גנב צריך לשלם כפל או ארבעה וחמשה משא"כ גזלן רק משלם הקרן, וענה להם ריב"ז זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו. וביאר רש"י שגזלן שעושה בגלוי לא ירא מבני אדם כדרך שלא ירא מהקב"ה וזה יותר טוב מן הגנב שמפחד מאנשים אבל לא מפחד מהקב"ה, עיי"ש. ואולי גם בזנות זה כך שהזונה עושה במחשך מעשיה והיא יכולה לרמות אנשים שהיא אשה כשרה.
ועי' מהרש"א שם שמי שירא מדין של מטה ואינו ירא מדין של מעלה הרי הוא כופר בהשגחה ובשכר ועונש של מעלה, משא"כ גזלן אינו כופר בכל זה אלא שהוא מחשיב מה שהוא נשכר בגזילו יותר ממה שהוא מפסיד בעונש של מעלה ושל מטה, עיי"ש. וא"כ אולי ה"ה זונה חושבת שיותר מרויחה למלא תאוותה ולא תפסיד כ"כ מן העונש. וצ"ע בזה.
גם מצינו אצל עשיו הרשע שכתוב בריש פ' תולדות ויהי עשו איש יודע ציד, וכתב רש"י לצוד ולרמאות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצות, ע"כ. ומשמע שהיה יותר טוב אם עשיו היה מראה לאביו מי הוא באמת ומה שהסתיר רשעותו זה יותר גרוע ממה שלא משקר ומרמה, וכן י"ל בזונה שיותר גרוע אם מנסה להסתיר זה.
ג) ודאי צדק כתר"ה שליט"א במה שכתב שלבעל זכות אין לה עדים על פשעה ואתו הסליחה על שגיאתי. אמנם מה שכבודו מבין שזה גריעותא מה שלא בדקה את המקום לראות אם אין שם עדים, זה עדיין צ"ע לענ"ד וכמ"ש לעיל. ועי' ברכות כח: שריב"ז בשעת פטירתו אמר לתלמידיו יהא רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם וגו' תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם, ומשמע שזה יותר חיסרון אם אדם בודק שלא יראו אותו.
שבוע טוב,
דוד בלום