אולי רש"י רוצה להשמיענו שמצוי שהתנור אינו חם לכן מקדים המצוי. ועי' רשב"ם לקמן קטז. ד"ה דרכו שהעני נותן העיסה מיד לתנור שירא שמא יצטנן התנור, ומשמע שמצוי שהתנור מצטנן. ואולי יש קצת רמז מרש"י שצריך תנור חם ממש לאפיית מצות, עי' אג"מ או"ח ח"א סי' קנג ד"ה ולכן דבתנור חם רק כשיעור יד סולדת מסתבר שיש לאסור.

ומצינו שרש"י משנה סדר המשנה עי' סוטה יח. אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר, אבל רש"י פ' נשא במדבר ה:כב כתב (לפי הגירסא של גור אריה למהר"ל מפראג) ברישא אמן מאיש זה אמן מאיש אחר.

ועי' גם חגיגה סוף כא: דתנן כעוביה וכחללה, אבל רש"י ריש כב. כתב וכחללה ועוביה.

והנה יש עוד כמה מקומות שרש"י שינה מסדר המשנה דעי' סנהדרין לב. דתנן בדרישה וחקירה ורש"י כתב חקירות ודרישות. ועי' סנהדרין נג. רש"י ד"ה שאר הנסקלין שרש"י כתב וחלול שבת ואוב וידעוני אע"ג דבמתניתין שם נג. תנן אוב וידעוני והמחלל את השבת. ועי' סנהדרין ע. דתנן משיאכל תרמיסר בשר וישתה חצי לוג יין אבל בגמ' שם רש"י כתב יין חי לפני בשר חי. ועי' זבחים סד: דתנן ממול ערפה ומבדיל אבל רש"י במתנ' פירש "ומבדיל" לפני שפירש "ערפה". ומכל אלה המקומות משמע שלפעמים רש"י משנה מסדר המשנה.

חודש טוב

דוד בלום