לכבוד ידידי רבי שמואל דוד שליט"א,

א) אפתח ממאי דסילק מר בדברי רש"י ב: ד"ה רגל דריסה וד"ה רגל הזיקה.

א. באמת רגל אינו רק חייב על כלים עי' לקמן יז: תרנגולין שהיו מהדסין ע"ג עיסה ועל גבי פירות וטינפו או ניקרו משלם נזק שלם ע"כ ושם חייב משום רגל כי אין הבהמה נהנית אלא הוי נזק דרך הילוכה וכן הוא בשו"ע חו"מ סי' שצ ס"א שחייב משום רגל. אמנם לענ"ד שהטעם שכתב רש"י רגל דריסה לשבור את הכלים הוא משום שעיקר הנזק של רגל בדרך כלל הוא בכלים משא"כ שאר הנזיקין בדרך כלל פטורים על כלים כי שן אם אכל כלי או בגד הוי משונה ובור פטור על כלים וגם אש פטור על כלים הטמונים בתוך הגדיש משא"כ ברגל ההיזק המצוי הוי להזיק כלים דרך הילוכו.

ב. הנה ברש"י על הרי"ף א. (ד"ה רגל) גרס וכשיש כלים תחת רגליה דורסתן וכן הגירסא בנמוק"י שם ונראה שהטעם שאין לגרוס "כלום" כי א"כ היה משמע שרגל חייב אפילו על היזק של פחות משוה פרוטה ואין הדין כן.

ב) ובענין הערת כתר"ה למה רש"י ג: ד"ה הכא האריך כ"כ.

א. באמת יש חידוש גדול במ"ש רש"י וז"ל תולדות דנזקין מאי מי אמרינן תולדות כיוצא בהן לא שנא אב ל"ש תולדה אם הזיק משלם או דילמא לא ע"כ.

והנה מרש"י משמע שאם נאמר שתולדותיהן לאו כיוצא בהן א"כ אם הזיק אינו משלם כלל ולפ"ז הקשו כמה אחרונים ובתוכם הגרי"ז הלוי זצ"ל על הרמב"ם שאם אינו משלם א"כ לענין מה נקרא תולדות ועיי"ש מה שכתבו בזה (עי' ר' שמואל רוזובסקי זצ"ל וחי' ר' נחום זצ"ל ועוד).

ב. אמנם ראיתי בגרי"ז על הרמב"ם שכתב דרש"י סוף ב: ד"ה מאי אזיל לשיטתו בד"ה הכא כי לפי רש"י ד"ה הכא החידוש הוא שגם על תולדה יש חיוב תשלומים ולכן רש"י בסוף ב: כתב מ"ש קרן דחייב דהיינו דהחידוש הוא שגם על תולדה יש חיוב תשלומים לא רק על אב.

ג. וכן ברש"י ג. ד"ה מאי שנא רגל דמיחייב וכן ברש"י ג: ד"ה היינו וז"ל מאי שנא בור דחייב דהיינו שכל פעם רש"י אומר שאם תולדותיהם כיו"ב הנפק"מ הוא שמשלם וכבר העיר כתר"ה בזה שזה דרך רש"י בכולי סוגיין אבל עכשיו יש לנו תוספת ביאור בזה כי זה החידוש שתולדותיהן כיו"ב לרש"י שתמיד משלם.

ד. ואולי לפ"ז יש לנו קצת פתח להבין דברי רש"י ג. ד"ה ומאי שנא שן ששם רש"י שינה מפירושו בכל מקום ולא כתב מ"ש שן דחייב וכבר העיר בזה כתר"ה. ועכשיו אולי י"ל דרש"י ג. אזיל לשיטתו בדף ב: אמנם שן שאני מכל שאר נזקין כי בשן יש הנאה להיזקו וא"כ פשיטא שאם נהנה שצריך לשלם על ההנאה ואין אפילו ס"ד שעל תולדה דשן אינו חייב לשלם כגון נתחככה בכותל שהרי נהנה לכן לא היה צורך לרש"י לומר מ"ש שן דחייב ושינה מפירושו וכתב מאי שנא שן דקא מוקמית מילתיה דרב פפא בתולדה דשן ואע"ג דרש"י גם כתב תולדה דרגל ובזה שפיר יש ס"ד דתולדה דרגל אינו משלם כי לא נהנה מ"מ רש"י כתב תולדה דרגל אגב דכתב תולדה דשן כמו שהגמ' תמיד מזכירה שן ורגל ביחד כבסוף ב: וז"ל וכי קאמר רב פפא אשן ורגל.

המכתב הערות בריש ב"ק כולו רצוף דברי עמל בתורה חשוב, שמדייק כל אות ואות בדברי רש"י. אשרי חלקו. ורק לשמחו בד"ת שמא אוסיף איזה הערות על דבריו שלא בעיון הראוי.

ב) דמה שכתב כו' אלו שלשתן כו' כוונתו לפרש דהול"ל במתני' לא זה וזה וזה ודו"ק. ואח"כ כתב שמצא כדבריו בספר לחם אבירים. שהוא מגדולי האחרונים. ואין לפני ספר זה לזכות לראות אם כתב כן בדקדוק.

ושלא בעיון אין נראה כ"כ דזה כוונת רש"י שאין זה סגנון לשון המשנה לכתוב לא זה וזה וזה, ואפילו בגמרא לא מצינו לשון כזה, והרי דרך התנא לקצר יותר מלשון הגמרא, כדאיתא בכללי הש"ס עי' בספר הליכות עולם [לאחד מאחרוני הראשונים שלקט כל כללי הש"ס המפוזרים בכל גדולי הראשונים]. אלא היה שייך כאן לשון לא הרי אלו כדהביא מדברי הרא"ש, ועל זה לא תירץ רש"י כלום.

ושמא כוונת רש"י שלא לטעות דלשון דרכו לילך ולהזיק, היה הו"א דשייך דוקא בשור ואדם שהם מהלכים ולא באש, ועל זה אמר אלו שלשתן שלא נטעה.

ג) מה שכתב אם יש חילוק בין לשון הגמ' ולר"א דמחייב אתולדה במקום אב, ללשון רש"י ר"א דמחייב תרתי, לא מצאתי דברים על זה בספר תפא"ש, וחידושי הגר"נ לא לפני. ושלא בעיון אפשר דהנפק"מ אם ר"א מחייב רק על תולדה במקום אב, או שמחייב גם על שתי תולדות של אב אחד. [ועי' תוס' שבת כה, ועי' בראשונים ובאחרונים בסוגיה בשבת צז וכריתות טז, שם מבואר בדבריהם הנפק"מ שיכולות לעלות מחילוק הלשונות הזה.]

ה) מה שכתב רש"י ד"ה הכא מאי אינו מובן מדוע האריך כ"כ. לכאו' הדברים ברורים שבא לאפוקי מפירוש הרי"ף ועל זה צריך רש"י להאריך להוכיח דמשמע כדבריו. ועי' בדברי הגרי"ז.

ו) מה שכתב בד"ה רגל היזקה מצוי כו' כלום תחת רגליה. ויש מגיהים כלים. ולא ידע הטעם בזה. העיקר הוא שאין להגיה הספרים [ומה שהביא בשם ר"ש שהגיה לא מצאתי דברי הר"ש הזה, ואי"ז ברש"ל ולא ברש"ש.]

ומ"מ הסוגיה בזה ברורה מאד, דהשאלה אם בלשון הגמרא היזקה מצוי, אם שייך לשון היזק רק על היזק חפצים או כלים או אוכלים וכל דבר בעל שוויות, או דילמא שייך לשון היזק על כל שבירה שהיא גם שבירת צרורות ואבנים ודרכה של האבן לשבור כל מה שדורסת עליו. [וכמובן שהשאלה היא על המדה הזו של היזקה מצוי והחומרא הזו במאי עסקינן] ודבר זה צריך עיון קצת. וכבר כתבתי דהעיקר שאין להגיה הספרים.

א. סלומון, לייקווד

בענין הערת כתר"ה למה רש"י ג: ד"ה הכא האריך כ"כ.

א. באמת יש חידוש גדול במ"ש רש"י וז"ל תולדות דנזקין מאי מי אמרינן תולדות כיוצא בהן לא שנא אב ל"ש תולדה אם הזיק משלם או דילמא לא ע"כ.

והנה מרש"י משמע שאם נאמר שתולדותיהן לאו כיוצא בהן א"כ אם הזיק אינו משלם כלל ולפ"ז הקשו כמה אחרונים ובתוכם הגרי"ז הלוי זצ"ל על הרמב"ם שאם אינו משלם א"כ לענין מה נקרא תולדות ועיי"ש מה שכתבו בזה (עי' ר' שמואל רוזובסקי זצ"ל וחי' ר' נחום זצ"ל ועוד).

ב. אמנם ראיתי בגרי"ז על הרמב"ם שכתב דרש"י סוף ב: ד"ה מאי אזיל לשיטתו בד"ה הכא כי לפי רש"י ד"ה הכא החידוש הוא שגם על תולדה יש חיוב תשלומים ולכן רש"י בסוף ב: כתב מ"ש קרן דחייב דהיינו דהחידוש הוא שגם על תולדה יש חיוב תשלומים לא רק על אב.

ג. וכן ברש"י ג. ד"ה מאי שנא רגל דמיחייב וכן ברש"י ג: ד"ה היינו וז"ל מאי שנא בור דחייב דהיינו שכל פעם רש"י אומר שאם תולדותיהם כיו"ב הנפק"מ הוא שמשלם וכבר העיר כתר"ה בזה שזה דרך רש"י בכולי סוגיין אבל עכשיו יש לנו תוספת ביאור בזה כי זה החידוש שתולדותיהן כיו"ב לרש"י שתמיד משלם.

ד. ואולי לפ"ז יש לנו קצת פתח להבין דברי רש"י ג. ד"ה ומאי שנא שן ששם רש"י שינה מפירושו בכל מקום ולא כתב מ"ש שן דחייב וכבר העיר בזה כתר"ה. ועכשיו אולי י"ל דרש"י ג. אזיל לשיטתו בדף ב: אמנם שן שאני מכל שאר נזקין כי בשן יש הנאה להיזקו וא"כ פשיטא שאם נהנה שצריך לשלם על ההנאה ואין אפילו ס"ד שעל תולדה דשן אינו חייב לשלם כגון נתחככה בכותל שהרי נהנה לכן לא היה צורך לרש"י לומר מ"ש שן דחייב ושינה מפירושו וכתב מאי שנא שן דקא מוקמית מילתיה דרב פפא בתולדה דשן ואע"ג דרש"י גם כתב תולדה דרגל ובזה שפיר יש ס"ד דתולדה דרגל אינו משלם כי לא נהנה מ"מ רש"י כתב תולדה דרגל אגב דכתב תולדה דשן כמו שהגמ' תמיד מזכירה שן ורגל ביחד כבסוף ב: וז"ל וכי קאמר רב פפא אשן ורגל.

כל טוב

דוד בלום

המכתב הערות בריש ב"ק כולו רצוף דברי עמל בתורה חשוב, שמדייק כל אות ואות בדברי רש"י. אשרי חלקו. ורק לשמחו בד"ת שמא אוסיף איזה הערות על דבריו שלא בעיון הראוי.

ב) דמה שכתב כו' אלו שלשתן כו' כוונתו לפרש דהול"ל במתני' לא זה וזה וזה ודו"ק. ואח"כ כתב שמצא כדבריו בספר לחם אבירים. שהוא מגדולי האחרונים. ואין לפני ספר זה לזכות לראות אם כתב כן בדקדוק.

ושלא בעיון אין נראה כ"כ דזה כוונת רש"י שאין זה סגנון לשון המשנה לכתוב לא זה וזה וזה, ואפילו בגמרא לא מצינו לשון כזה, והרי דרך התנא לקצר יותר מלשון הגמרא, כדאיתא בכללי הש"ס עי' בספר הליכות עולם [לאחד מאחרוני הראשונים שלקט כל כללי הש"ס המפוזרים בכל גדולי הראשונים]. אלא היה שייך כאן לשון לא הרי אלו כדהביא מדברי הרא"ש, ועל זה לא תירץ רש"י כלום.

ושמא כוונת רש"י שלא לטעות דלשון דרכו לילך ולהזיק, היה הו"א דשייך דוקא בשור ואדם שהם מהלכים ולא באש, ועל זה אמר אלו שלשתן שלא נטעה.

ג) מה שכתב אם יש חילוק בין לשון הגמ' ולר"א דמחייב אתולדה במקום אב, ללשון רש"י ר"א דמחייב תרתי, לא מצאתי דברים על זה בספר תפא"ש, וחידושי הגר"נ לא לפני. ושלא בעיון אפשר דהנפק"מ אם ר"א מחייב רק על תולדה במקום אב, או שמחייב גם על שתי תולדות של אב אחד. [ועי' תוס' שבת כה, ועי' בראשונים ובאחרונים בסוגיה בשבת צז וכריתות טז, שם מבואר בדבריהם הנפק"מ שיכולות לעלות מחילוק הלשונות הזה.]

ה) מה שכתב רש"י ד"ה הכא מאי אינו מובן מדוע האריך כ"כ. לכאו' הדברים ברורים שבא לאפוקי מפירוש הרי"ף ועל זה צריך רש"י להאריך להוכיח דמשמע כדבריו. ועי' בדברי הגרי"ז.

ו) מה שכתב בד"ה רגל היזקה מצוי כו' כלום תחת רגליה. ויש מגיהים כלים. ולא ידע הטעם בזה. העיקר הוא שאין להגיה הספרים [ומה שהביא בשם ר"ש שהגיה לא מצאתי דברי הר"ש הזה, ואי"ז ברש"ל ולא ברש"ש.]

ומ"מ הסוגיה בזה ברורה מאד, דהשאלה אם בלשון הגמרא היזקה מצוי, אם שייך לשון היזק רק על היזק חפצים או כלים או אוכלים וכל דבר בעל שוויות, או דילמא שייך לשון היזק על כל שבירה שהיא גם שבירת צרורות ואבנים ודרכה של האבן לשבור כל מה שדורסת עליו. [וכמובן שהשאלה היא על המדה הזו של היזקה מצוי והחומרא הזו במאי עסקינן] ודבר זה צריך עיון קצת. וכבר כתבתי דהעיקר שאין להגיה הספרים.

א. סלומון, לייקווד