שמואל שואל:
רש"י ד"ה מלח בת הקרבה היא - בא"ד ואי קשיא ולישמעינן לבונה וכל שכן צרור ומלח תריץ אי תנא לבונה ברישא הכי נמי דלא מיבעיא ליה למיתני צרור ומלח אלא הואיל ונקט צרור ברישא תנא לבונה ומלח
ויש לתמוה, חדא, מדוע באמת נקט צרור ברישא.
ועוד, אף אם נקט צרור ברישא מ"מ מדוע המשיך וכתב מלח, הול"ל צרור ולבונה ותו לא מידי. וצ"ע.
שמואל ,
לייקווד
הכולל משיב:
לא זו אף זו קתני ולכן קודם התנא אומרת חידוש פחות גדול ואח"כ מצא חידוש יותר גדול ואח"כ מצא חידוש עוד יותר גדול ולכן נקט שלשתן ולא רצה לדלג על מלח כדי שלא להפסיד החידוש של מלח.
כל טוב
דוד בלום