אני לומד עכשיו את הלכות דבר המעמיד. תוך כדי הלמוד התעוררה לי שאלה.
גמל שותה חלב כשר, מעכל את החלב בתוך גופו, ומוסיף לחלב חומצות ואנזימים מתוך גופו שהופכים את החלב לגבינה. לא נראה לי (אך אינני בטוח) שהחומצות והאנזימים יכולים להחשב כפרש בעלמא כי הם חיוניים לקיומו של הגמל. אח"כ הגמל מעלה גרה ופולט את הגבינה. האם גבינה כזו כשרה לאכילה?
תודה, צבי
נראה ברור שגבינה זו אסורה באכילה, רק ספק אם האיסור הוא מן התורה או מדרבנן כפי שיתבאר.
קודם נבאר את דין החלב שבבטן הגמל. השו"ע (יו"ד ס' פא, סע' א) מביא דעה שמי רגלים של בהמה טמאה אסורה מן התורה משום הכלל כל היוצא מן הטמא טמא אע"פ שהמי רגלים נכנסים ויוצאים מן הגוף ואינם מתמצים ממנו. לפי דעה יוצא שהחלב בבטן הגמל נחשב לדבר היוצא מן הטמא מצד עצמו בלא יחס לאנזימים המעורבים בו. ואע"פ שר"ת (ספר הישר) מוסיף שדבר שנכנס ויוצא מגוף הבהמה בלי שום שנוי לא נחשב לדבר היוצא מן הטמא אפילו לדעה זו, כאן יש שנוי בחלב במה שנעשה גוש בתוך בטן הגמל. לפי כל הנ"ל החלב עצמו אסור מן התורה. ואע"פ שהשו"ע מביא עוד דעה - זה של הרמב"ם - שמי רגלים של בהמה מותרים כיון שהם לא מתמצים מגוף הבהמה - ולפי זה החלב בתוך בטן הגמל אמור להיות מותר מצד עצמו - נראה דאין דעה זו עיקר להלכה.
לגבי ההחומצות והאנזימים המעורבים בתוך הגבינה הזאת נראה פשוט שהם אסורים לכל הדעות - אפילו לרמב"ם - כיון שהם מתמצים מבשר הבטן. ואע"פ שהחלב הוא רוב התערובת אבל, כיון שהאנזימים מעמידים את הגבינה, אינם בטלים לחלב כדין מעמיד המובא ביו"ד פח סע' יא. ועיין שם בגליון מהרש"א שמביא מחלוקת הפוסקים אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן.
לפי כל הנ"ל נראה דהגבינה אסור לכ"ע מצד האנזימים המעורבים בתוכה - או מן התורה או מדרבנן - ולפי דעה אחת המובאת בשו"ע, החלב עצמואסור מן התורה.
בכבוד,
יונתן סיגלר
אין זה פסק הלכה