נ. פרידמן שואל:
הגמרא רצתה להביא ראיה שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ובקום עשה, והביאה מהא דב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין, ומתרצת מיגדר מילתא שאני.
למה לא הביאה מכל מכות מרדות מדרבנן שאינם מיגדר מילתא אלא דין קבוע, ואפ"ה קא עברו ב"ד בלאו דהכאה ?
נ. פרידמן
הכולל משיב:
יתכן שמשם אין ראיה, שכן עונש הקבוע מראש יש רשות לחכמים כמו שלמדו במו"ק טז,א מקרא דעזרא. ולא הקשו אלא מעונש לא ידוע ולא קבוע מראש, שלזה לא מצינו מקור מהכתוב.
יוסי בן ארזה