בדברי אביי, הקשה הגמ' שאם לא עמד בדין יש לחייבו בכל דמי העבד. אולם, יש להבין, אמאי בדברי רבא לא הוקשו בזה. ולכ' הטעם פשוט, שבדברי רבא כת יש ג' כיתי עדים, וכבר נתחייב ע"י כת הראשון שאמר שן ואח"כ עין.
אך בסוף הסוגיא, רבא סבר שגם בסיפא איכא ג' כיתי עדים, וא"כ קשה שאם כת הראשון הוזמו, יש לחייבם בדמי העבד כולו.
וריציתי לחוות דעתכם איך ליישב דברי רבא בברייתא שמבואר שבסיפא חייב רק בדמי עין.
בברכה ובאהבה, סענדר א. ה. קליין
שלום
נראה שכאן צריך לפרש כמו שהגמרא פירשה קודם אליבא דאביי, שהעדים המהפכים אומרים שזה קרה קודם וכבר עמד בדין על כך.
בברכה
יוסי בן ארזה