רש״י ד״ה רצה לשחק בה - שלא תפציר בו לתת לה גט לפוטרה מיבם אם ימות והפליגה בדברים ואין אלו נעשין שלוחו לגרש דהא לא אמר תנו להכי נקט בריא דאילו מסוכן קיימא לן הלכה כר"ש שזורי דאמר כותבין ונותנין דתנן (גיטין דף סה:) בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי אע"פ שלא אמר תנו הרי אלו כותבים ונותנים שמפני שהיה בהול על מיתתו לא הספיק לגמור דבריו וחזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר"ש שזורי אומר אף המסוכן ״וא"ר חננאל הלכה כר"ש שזורי״
אשמח למקור לדברי רש״י ז״ל.
שמואל
לייקווד
במנחות ל"א וחולין ע"ה אמר כך ר' חיננא/חנינא/חנינה. ויתכן שכך צריך להגיה ברש"י, במקום 'חננאל'. (ומצינו חילוף כזה בין חננאל לחנינא בעין יעקב חגיגה, וע' גם רש"ש ב"ב ל,א ויפה עינים שבת פח,ב).
יוסי בן ארזה