א) רש"י מבואר דאין הלקוט חייב לקחת תרומה.
לרב נחמן דלא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו איך הלוקט יכול לסמוך שניקח מהם תרומה?
ב) מכיון שרש"י כתב שאין צריך להפריש תרומה, והיינו שהעם הארץ הפריש מהם תרומה, צ"ע איך מותר לאכול מהם עראי, הרי עצם הפרשת תרומה קובעת למעשה כדתנן במעשרות פ"ב] - כמו שאסור לאכול עראי בשבת וכהנה?
שווארץ
א) רש"י ד"ה עראי רק כתב שאינו מפריש תרומה ומעשר כשאוכל מהן אכילת עראי אבל אם רוצה לאכול אכילת קבע רש"י כתב שהלוקט חייב לעשר תרומה ומעשר בתורת ודאי.
ב) קושית כתר"ה שליט"א שמכיון שחוששים שהעם הארץ הפריש תרומות ומעשרות כשאמר מלא לך כלכלה זה תאנים מתאנתי א"כ איך כתב רש"י שהמלקט אוכל מהן עראי בלא מעשר אבל עי' ביצה לה. וז"ל אחד שבת ואחד תרומה וגו' אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתן אבל כשאוכל מהן עראי עדיין לא נגמרה מלאכתן.
יישר כח
דוד בלום