I'm interested in any commentary on "you may not profit from a dead body".
One implication from this is that funeral homes and cemeteries should onlybe owned by non-profit organizations.
As you can see from my signature and web site, this is a particular interest of mine.
David Zinner, Executive Director
Kavod v'Nichum
8112 Sea Water Path
Columbia, MD 21045
Dear Rabbi David Zinner,
There is no problem in making a living from a funeral home as I have explained in the attached document.
Best wishes,
Rabbi Feinhandler
==============================================================
לכבוד הרב דוד זינר שליט"א, מנהל חברא קדישא "כבוד ונחום" בקולומביה מרילנד בארצות הברית,
אחדשה"ט,
אשר שאל ממני איך מותר לנהל בית לוויות למתים אחר שחז"ל אמרו בע"ז כ"ט ועוד מקומות שאסור ליהנות מן המת, והרי אנשים מתפרנסים מן הנפטרים ומן הלויות, ואם כן שמא צריך לעשות כל סידורי הלוויות בלי ריווח, ודבר זה לא שמענו כלל.
והנה הרמב"ם כתב בפי"ד מהלכות אבל הל' כ"א וז"ל: המת אסור בהנאה כולו חוץ משערו שהוא מותר בהנאה מפני שאינו גופו וכן ארונו וכל תכריכיו אסורין בהנאה אבל כלים המוכנים לתכריך לא נאסרו בהנאה, אפילו ארג בגד למת לא נאסר עד שיגיע במטה הנקברת עמו שאין ההזמנה אוסרת עכ"ל.
הרי מבואר שגדר האיסור הוא שאסור לנו לקבל הנאה מן הגוף של המת, וענין של הנאה הוא שעושה מן המת דבר כמו סבון או בגד מעור המת, כל אלה אסורין מדין הנאה. אבל מה שמוכרים למת ארון ותכריכין, וכן עושים לו לוויה בתוך בית הלוויות, אין זה נחשב הנאה מן המת כלל. וסיבת הדבר הוא שאין הנאה מגוף המת, אלא נהנים מן הזיכרון של המת, והיינו שאנחנו זוכרים את המת וכך אנו משתכרים, אבל לא נהנים מן הגוף של המת.
עוד דוגמא של הנאה מן המת היא אם היה מוכר את המת לגוים עבור כסף כדי שהם יעשו עליו נסיונות, שהרי כאן הוא נהנה מגוף המת. אבל מה שרגילים לעשות בבית הלויות הכל נעשה לכבודו של מת, ואין זה נחשב הנאה מגוף המת כלל וכלל ואין בזה שום פקפוק וכן מנהג כל כלל ישראל.
והריני דוש"ת ידידו,
ישראל פסח פיינהנדלר