לכבוד מו״ר הרה״ג שליט״א אחדשה״ט
גוט וואך!
א) דף ט:
רש״י ד״ה שליש ביתו - שחייב אדם לבזבז במצות לולב או ציצית או ספר תורה שליש מה שיש לו
בהידור מצוה עד שליש במצוה - שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור דתניא (שבת דף קלג:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה
יש לעיין מדוע בד״ה שליש נקט הסדר לולב, ציצית, ספר תורה ובד״ה בהידור שינה הסדר וכתב ספר תורה, לולב, טלית וציצית.
עוד יש להעיר מדוע בד״ה בהידור הוסיף טלית (ובאמת יל״ע אם שייך הידור בטלית, ובברייתא במסכת שבת ליתא - ועיין אג״מ חלק א סימן קפז)
ועיין לשון הברייתא שבת קלג: דתניא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין כו׳
ויש לעיין מדוע שינה רש״י ממש״כ הברייתא ועיין בכל זה.
ב) דף ט:
רש״י שור דרכיה לנתוקי - והוה ליה לאסוקי אדעתיה שאפילו אין החרש מתירו סופו להתיר את עצמו הלכך שמירה ״רעועה״ היא ואפילו התירו חרש חייב בעל השור
לנתורי - לנפול הלכך שמירה ״רעה״ היא אפילו גילהו חרש בעל הבור חייב לשלם שלא שמרו כראוי
האם יש נפקא מינה בין ״רעועה״ ל״רע״ ומדוע שינה רש״י בלשונו.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
שלום וברכה
א) ייתכן שבס"ד דשליש היינו בלקיחת המצוה עצמה נקט רש"י תחילה את המצוה המחויבת, ולאחריה ציצית שאינה מחויבת אם אין לו בגד, ולאחריה ס"ת שאינה מצוה המוטלת אקרקפתא דגברא, ולא זו אף זו קתני. משא"כ בהידור מצוה נקט ס"ת תחילה שיש בה קדושה, ואח"כ לולב המחויב ואח"כ טלית וציצית שאינן מחויבות.
אפשר שרש"י גרס בברייתא 'טלית'. (ומה ששינה מלשון הברייתא, מצינו שרש"י אינו מקפיד לצטט בדיוק).
ב) אפשר שרעוע מתייחס בדרך כלל לדבר מקולקל ולא חזק, ואילו כיסוי הבור יכול להיות חזק מאוד, אבל עשוי להסתלק מהבור, הלכך יותר נופל בו לשון רע מאשר רעוע דהיינו חלש.
יוסי בן ארזה