אהרן ברכה שואל:
למה רש"י ז"ל לא בקט פרושו בד"ה ובא בעל חוב במקום הב' לשנאות. שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילאן יע"א, איטליא
הכולל משיב:
לפני הציור של האחים שחלקו וכל אחד נטל קרקע איתא האחים שחלקו ונטל אחד קרקע ואחד נטל כספים. ושם מבואר שמקבל חצי מה שנטרף מאח השני. ובע"כ דס"ל להש"ס דכיורשין דמו, או כלקוחות באחריות דמו. ולכן, מאחר שאין סיבה לומר שהגמ 'חזר מזה, מפרש רש"י שמקבל חצי ההפסד כמו בהגמ' שלפני זה.
אולם, בסוף העמוד, איתא שמקבל רביע קרקע ורביע מעות. ומשמעות הגמ' שזה הכרעה בין שיטת רב דכיורשים דמו לשיטת שמואל דכלקוחות דמו, וא"כ לא יטלו אלא רביע. וא"כ הרי יש כאן חזרה ממה שאמר הגמ' למעלה. אבל לשון הגמ' דלא אמר "או רביע" דחוק לפי"ז, ולכן פירש ג"כ עוד פירוש, שנוטל רק רביע. אבל למעלה כשאין הכרח לפרש כן העדיף רש"י לפרש שמקבל חצי חלקו כמו בתחילת הסוגיא.
דוב פרידמן