שמואל דוד ברקוביץ שואל:
מוצש״ק פרשת בלק - צום הרביעי - יה״ר שיהפוך מאבל ליו״ט
כתובות ח.
רש״י ד״ה משמח חתן וכלה - ובאחרונה משמח חתן עם הכלה וכו׳ ובאחרונה שבח שמשבח להקב"ה שברא חתונת דיבוק איש באשה על ידי ״שמחה וחדוה״ לפיכך יש לחתום משמח חתן עם הכלה שהוא לשון שמחת איש באשה
יש לדקדק מדוע נקט רש״י הני תרי לשונות של שמחה.
החותם בכבוד גדול
שמואל דוד
הכולל משיב:
יתכן שכפל הביטוי מבטא שני מיני שמחה עיקריים - שמחה גלויה בשעת החתונה ושמחת הלב הנמשכת תמיד. וכן הוא לשון רש"י בפרשת ויגש כשנודע ליעקב שיוסף חי - "רב לי עוד שמחה וחדוה". וכן מופיע ביטוי זה ברש"י תהלים צח,ח על הפסוק נהרות ימחאו כף.
בברכה. יוסי בן ארזה