בראש השנה ה: והיה בך חטא ולא בקרבנך חטא והא מהכא נפקא מדאחרים נפקא דתניא אחרים אומרים יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל
ויל"ע, דהא דס"ד דבכור נפסל אינה תלוי באיסור בל תאחר, אלא הוא מדין עברה שנתו, ואפילו לא אירח לשלמה - כגון שלא היה שנה ביד כהן, שהישראל לא נתנה לו אלא באמצע השנה, או שירש אותה באמצע שנתו, באופן שנמצא שבין הראשון ובין השני לא עברו בל תאחר, מכל קמום ס"ד דיפסל מדין עברה שנתו, ולא מחמת איסור דבל תאחר, וכן להיפך, אף שאינו נפסל מחמת שנתו, מכל מקום יתכן שהוא נפסל אחר שנה ביד השני, מכח איסור בל תאחר, וצ' קרא דוהיה בך חטא.
ובפרט צ"ע, דלכאורה אינו עובר בל תאחר עד שנה אחר ח' ימים, שהיא ראויה ליקרב, משא"כ דין של עברה שנתו תולה בלידתו, וצ"ע
שווארץ
שלום
נראה דמדין 'שנה בשנה' לא היה ס"ד לפסול, דאינו אלא למצוה בעלמא. והרי לא שנה עליו הכתוב לעכב. והס"ד היה רק משום בל תאחר. וכ"מ מרש"י שכתב 'שהרי אין שנה בלא שלש רגלים ברוב שנים' - הרי שכל הנידון הוא רק משום בל תאחר דג' רגלים.
בברכה. יוסי בן ארזה