מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור
וברש"י אומר לו - לבעל הכרם גדור אתה שלא יאסרו גפניך את תבואת השדה משום כלאים לפי שסמך בעל השדה את זרעיו סמוך לגדר כדתנן בפרק שני (דף כו.) היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן את אילנותיו וזה סומך לגדר את זרעיו מכאן וכשאין שם גדר תנן בפ' שני לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות כדי עבודת הכרם "דבהכי הוי כלאים"
ויש להעיר,
א) מדוע בניית הגדר כולו על בעל הכרם (ועיין תוספות) ולא הבנתי ככל הצורך
ב) ראיתי בגליון הגמרא של מו"ר הגאון רב מרדכי גיפטר ז"ל שהגיה ברש"י דצ"ל ובהכי הוי כלאים בוי"ו ולא בדל"ת,
ויש לעיין מה כוונתו בההגה זו,
והאם מצינו גירסא זו בכת"י או שאחרים הגיהו כן בספריהם. נא לציין, תודה.
שמואל דוד בערקאוויטש
א) תוס' כתבו שארבע אמות שאמרו להרחיק הוא בשביל עבודת הכרם ואפילו לרבי יוסי שס"ל על הניזק להרחיק את עצמו מ"מ מודה ר' יוסי בגירי דיליה. ועי' מהר"ם שהביא מתוס' ב"ק ק: ד"ה אומר וז"ל, והכא גירי דבעל הכרם הם דחשדינן ליה שלא יביא מחרישתו בשדה חבירו לפיכך צריך לעשות כותל או להרחיק ארבע אמות, ע"כ. ופי' מהר"ם שאם יביא מחרישתו בידים לשדה חבירו הוי כאילו בא ההיזק מידיו של מזיק עצמו ומכיון שבעל הכרם מקרי המזיק לכן בניית הגדר כולו על בעל הכרם, עיי"ש.
ב) אולי כונת הגר"מ גיפטר זצ"ל לומר שגם בדיעבד אסור משום כלאים בכה"ג. דהנה הגי' שלנו ברש"י מוקשה קצת כי למה רש"י צריך להוסיף דבהכי הוי כלאים, הרי פשיטא שהאיסור כאן משום כלאים ורש"י כבר הזכיר כאן שהאיסור משום כלאים. אלא בסוף דבריו לומד הגר"מ גיפטר שרש"י בא להוסיף עוד חידוש שלא רק שלכתחילה אסור לעשות כן אלא שגם בדיעבד יש כח לאסור אם הוסיף מאתיים, דמכיון שהמרחק בין הכרם לבין הזרעים הוא פחות מד' אמות נאסר גם בדיעבד. וזמ"ש רש"י ובהכי הוי כלאים, פי' לא רק שלא יעשה כן לכתחילה אלא אם יעשה כן יש דבר נוסף - וזה וי"ו החיבור - שנעשה כלאים גם בדיעבד לאסור בהנאה.
כל טוב
דוד בלום
נ.ב. ידידי רבי שמואל דוד שליט"א
מזל טוב! בתי התארסה עב"ג בס"ד!
הנה רש"י הביא המשנה לקמן כו. לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות כדי עבודת הכרם, ע"כ. וטעם דין זה הוא כדי שלא יזיק בעל האילנות לבעל השדה כשיחרוש את אילנותיו כמ"ש רש"י שם, וא"כ מ"ש רש"י לפי גירסא שלנו "דבהכי הוי כלאים" לא מתיישב כי איסור כלאים אינו הטעם של המתנ' שהביא מיד לפני זה. ולפ"ז י"ל דלכן הגיה הגר"מ גיפטר זצ"ל דצ"ל ובהכי הוי כלאים כי "דבהכי הוי כלאים" משמע שהיא נתינת טעם על הדין שהביא מיד לפני זה, וזה אינו נכון. אבל אם נגרוס "ובהכי הוי כלאים" י"ל דקאי על הדין שמובא בגמ' כאן שבעל השדה אומר לבעל הכרם לגדור, וכדפירש רש"י כאן בריש דבריו שאם לא יגדור בהכי הוי כלאים.
דוד בלום