כתובות ב. רשד"ה אוכלות בתרוומה, קנין כספו
יל"ע דמקנין כספו ילפינן דכל ארוסה אוכלת בתרומה והכא יש לה מעלה מיוחדת שאוכלת אף מדרבנן ודבר זה מתחדש כשמתחייב להאכיל אותה והיה לרש"י להדגיש זה.
אברהם יוסף שווארץ
רבי אברהם יוסף שליט"א, שמחה גדולה היתה לי לשמוע ממך עוה"פ!
א) נראה שרש"י רוצה בעיקר ללמדנו הדין מדאורייתא ומקורו כי קודם צריך ללמוד דין התורה ואח"כ הדין מדרבנן, ובר מן דין רש"י כבר כתב בד"ה אוכלות שהבעל חייב במזונות אשתו מתקנת ב"ד וכאן רש"י משמיענו שגם אם הוא כהן יכול להאכילה תרומה.
ב) שו"ר שאולי כוונת כתר"ה שליט"א להקשות למה רש"י לא הזכיר שבעלמא יש איסור דרבנן לארוסה לאכול תרומה וכאן החידוש הוא שסמכינן על דין תורה ויכולה לאכול תרומה לפני הנישואין.
ג) אמנם נראה שי"ל שרש"י כאן לא הזכיר איסור דרבנן זה משום שכאן בתחילת לימוד מסכת כתובות עדיין לא ידענו על איסור זה, ורק התחדש לנו לקמן נז: אמר עולא ד"ת ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה וגו' מה טעם אמרו אינה אוכלת שמא ימזגו וגו'. וכה"ג מצינו ביד מלאכי כללי רש"י ותוס' אות ט, וז"ל, כשתוס' מקשין על רש"י מאיזו משנה ערוכה ואותה משנה אכתי לא מתנייא במסכתות הקודמות לזאת המסכתא שכתב רש"י כן למדתי מתוך דברי הריטב"א שהביא רבינו בצלאל בשיטה מקובצת ב"מ שנוכל להליץ בעד רש"י ז"ל שלא כתב כן רק לפי המסכתות שעברו דלא ידעינן הך מתניתין, עכ"ל.
ד) וגם כאן בתחילת המסכת אנחנו עדיין לא יודעים שבעלמא יש איסור דרבנן לארוסה לאכול תרומה לפני הנישואין, לכן רש"י לא הוצרך להזכיר זה ולתרץ למה לא חיישינן לאיסור דרבנן זה כאן.
ה) ושאלתי שאלה זו לשני תלמידי חכמים חשובים שלומדים ומלמדים דף יומי ושניהם אמרו שהיא שאלה מצוינת ולא מצאו מענה שהשביע דעתם.
ו) בעצם השאלה היא שרש"י לקמן נז. במתנ' ד"ה ואוכלת כתב, וז"ל, שמשעה שקידשה אוכלת בתרומה מן התורה כדמפרש בגמרא ורבנן גזור עד השתא, ע"כ. הרי שרש"י כתב ורבנן גזור עד השתא וזה מ"ש כתר"ה ודבר זה מתחדש כשמתחייב להאכיל אותה דהיינו שעד עכשיו היתה גזרה מדרבנן לא לאכול תרומה, וא"כ צ"ע על רש"י כאן ב. מדוע לא כתב שאע"פ שמותר מה"ת מ"מ עד עתה היתה גזרה מדרבנן לא לאכול תרומה כמו שכתב לקמן נז.?
ז) לענ"ד יש ליישב ולומר שדרכו של רש"י לפרש באופן שיקל על הלומד ויעזור לו להבין את הגמרא שלומד עכשיו ופחות חשוב לרש"י שדבריו יתאימו דוקא עם המסקנא של הגמ' אח"כ כי הדבר הכי חשוב כעת בסוגיא זה לדעת שמשעה שהגיע הזמן יש לה היתר לאכול תרומה ופחות חשוב כרגע לדעת שלפני שהגיע הזמן היה אסור מדרבנן לאכול תרומה כי אין כאן מקומו לפרש את הגזרה מדרבנן על אכילת ארוסה בתרומה, ואם רש"י היה מפרש זה כאן היה יכול לבלבל אותנו בלי צורך כעת.
ח) וכעין הדברים הנ"ל כתב בתוי"ט פאה פ"ב מ"ב שכן דרך רש"י ז"ל בהרבה מקומות לפרש המשנה כס"ד דבגמרא כדי שנבין קודם המשנה לפני שנבוא ללמוד הגמ', וכ"כ תוי"ט ריש פרק שני דנדה, וז"ל, שכתבתי פעמים הרבה שדרכו לפרש במשנה כדס"ד בגמרא, ע"כ. והכל כנ"ל כי רש"י רוצה שנוכל להמשיך בלימוד הסוגיא שלפנינו עכשיו וכעת לא עוסקים במסקנא [וזה דומה למ"ש יד מלאכי שהבאתי לעיל בתשובה השניה שאין להקשות על פרש"י ממשנה במסכת שעוד לא הגיע רש"י אליה בסדר הש"ס כי רש"י מפרש לפי הידע שלנו עכשיו - ד.ב.]
כל טוב
דוד בלום
א) ידידי הרב יחזקאל פרנקל שליט"א העלה אפשרות לתרץ ע"פ סוגיין קושיא טובה זו למה רש"י (ד"ה ואוכלות) לא הזכיר שאף מדרבנן הארוסה אוכלת בתרומה כי י"ל דהנה מיד אחרי שהגמ' הביאה המתנ' הגיע זמן וגו' ואוכלות בתרומה הגמ' שאלה יכול הגיע זמן באחד בשבת יהא מעלה לה מזונות הרי שהיה ס"ד שאם הגיע הזמן בא' בשבת ורק מתחתנים ביום ד' שיתן לה מזונות מיום א' עד יום ד' קמ"ל שמאחר שהוא מעוכב בתקנת חכמים מלכנוס לכן אינו חייב במזונות.
ב) א"כ נשאלת השאלה לפי הס"ד שמיום א' עד יום ד' חייב לתת לה מזונות מה הדין אם הוא כהן האם יכול לתת לה תרומה באותם ימים? ובאמת יש טעם חזק לומר שאסור אז לתת לה תרומה דהנה לקמן נז: איתא הטעם שארוסה אסורה מדרבנן לאכול בתרומה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה ושואלת הגמ' שם א"ה הגיע זמן ולא נישאו נמי ומתרצת הגמ' התם דוכתא מייחד לה עיי"ש והשתא יל"ע לפי הס"ד של הגמ' ב. שאם הגיע זמן ביום א' ורק מתחתנים ביום ד' שצריך לתת לה מזונות מה הדין אם הוא כהן האם סמכינן על זה שייחד לה דוכתא לאותם ימים ספורים?
ג) ומסתבר לומר שלא סומכים על זה כי רש"י נז: (ד"ה דוכתא) כתב שהטעם שמייחד לה מקום הוא כדי שלא תפסיד מזונותיו לחלקם לקרוביה, ע"כ. ומסתבר שבימים ספורים שלפני החתונה החתן לא חושש לזה, לכן רש"י ב. ד"ה ואוכלות לא הזכיר שאוכלת בתרומה כי בשלמא אם החתונה תהיה בעוד כמה זמן סמכינן שייחד לה דוכתא משא"כ בסוגיין שהחתונה תהיה באותו שבוע מסתבר שלא מייחד לה, לכן אסורה לאכול בתרומה.
שבוע טוב
דוד בלום