english
1)

רש"י: שכל ימות השבת...עומר...ובששי לחם משנה: קשה שבכל יום היה יורד הרבה מן, יותר מעומר לגולגולת?

1.

גור אריה: הברכה הייתה בכך שכשמדדו היה להם לחם משנה.

2)

רש"י: ובששי לחם משנה: מה הברכה בכך, והרי זה היה במקום המן של שבת?

1.

גור אריה: זו ברכה לקבל הרבה בבת אחת מלקבל מעט בכל יום.

2.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ, עמ' קכד ד"ה על כן): הברכה הייתה בכך שליקטו כבכל יום ומצאו שני עומרים.

3)

רש"י: וקדשו במן שלא ירד בו מן כלל: למה דוקא זה מראה את קדושת השבת?

1.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ, עמ' קכד ד"ה על כן): הדברים החומריים אינם שובתים בשבת משום שלחומר אין שביתה והשלמה, אבל המן איננו טבעי ולכן הוא שובת בשבת.

4)

רש"י: וקדשו במן שלא ירד בו מן כלל: אם גם ביום טוב לא ירד מן, במה נתייחדה השבת?

1.

גור אריה, (שמות טז,כו, עמ' קלח ד"ה לרבות): מה שלא ירד מן ביו"ט זהו משום שיו"ט נקרא שבת, וע"י השבת נתקדשו שאר הימים טובים. 1

2.

מהר"ל, (גבורות ה' פס"ג, עמ' רפה): הייתה ברכה במן ביום השישי שלקטו עומר אחד ומצאו שנים, ואפשר שביו"ט לא קרה כך אלא היו צריכים ללקוט עומר לצורך היום ולצורך מחר. 2


1

הראשונים דנו האם יש ללמוד מהפסוק שהמן ירד ביו"ט, ורק השבת נתברכה ונתקדשה במן, עי' ביצה דף ב ב תוספות ד"ה והיה, ובעוד מקומות.

2

והוסיף שם המהר"ל שקדושת השבת היא במה שבערב שבת נתברך המן והיה להם כפול ולא היה צורך שירד בשבת, אבל ביו"ט שהוצרכו ללקוט כפול, אין זו קדושה מה שלא ירד ביו"ט. ועיי"ש עוד האם צריך לחם משנה ביו"ט.

5)

במה ברך ה' את יום השבת?

1.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכד ד"ה על כן): ה' ברך את השבת במן כי המן הוא הברכה העליונה ביותר- שלקטו כרגיל ומצאו שני עומרים. 1

2.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכה): לכל הימים יש זוג חוץ מלשבת, ולכן השבת היא לא חלק אלא הכל, וזה ראוי לברכה. 2

3.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכה): שבת איננה נדחת, כי שאר המועדים תלויים בבית דין שמקדשים אותם וזהו ברכתו- שהוא מבורך מעצמו. 3


1

המן הוא השפע היורד מלמעלה ולכן זו הברכה העליונה.

2

עיי"ש בהמשך דבריו שאעפ"כ ישראל הם הזוג של השבת.

3

נראה לי לפרש שהשבת קבועה וקיימת מראשית הבריאה, וזו ברכתה- שהיא לא צריכה לקבל ממקור חיצוני, אלא כמו מעיין שמתברך מתוך מקורו העצמי.

6)

במה קידש ה' את יום השבת?

1.

מהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכד ד"ה על כן): יש כמה שיטות במדרש: 1) קדשו במן כי לחומר אין שביתה והשלמה, אבל המן איננו טבעי ולכן הוא שובת בשבת. 2) קדשו במלאכה כי האדם הוא מעל הטבע ולכן הוא צריך לשבות מהמלאכה הגשמית. 3) קדשו במקושש שהתחייב מיתה על פי ה' כי המתנגד לקדושת השבת חייב מיתה שהיא ההעדר. 4) קדשו במאורות שיש להם תוספת כח בשבת כי האור הוא דבר בלתי גשמי.

7)

מה היחס בין ברכת השבת לקדושת השבת?

1.

מהר"ל, (תפארת ישראל פ"מ, עמ' קכג): השבת היא הברכה בעולם מחד, אבל היא נבדלת מששת ימי המעשה מאידך, וזהו 'ויברך ויקדש', ולכן אמרו שהשבת היא כלה (שיש בה ברכה) ומלכה (והמלך נבדל משאר העם).

8)

רש"י: והמקרא כתוב על שם העתיד: רמב"ן: לא משמע שהפסוק מדבר על שם העתיד?

1.

גור אריה: השבת קדושה ומבורכת בעצמותה, והראיה לכך הוא המן שירד בעתיד.

9)

רש"י: המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת וכו': מנין למדו זאת?

1.

גור אריה: כתוב 'לעשות' ולא 'אשר ברא ועשה'.

10)

רש"י: המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת וכו': מה בא דבר זה ללמדינו?

1.

גור אריה: רש"י בא ללמדינו שהקב"ה שבת בשביעי לא מפני שתמה המלאכה אלא השבת קדושה בעצמותה, והיא כנגד הרקיע השביעי מקום כסא הכבוד. 1


1

עיין מה שהובא לעיל מהמהר"ל (תפארת ישראל פ"מ עמ' קכב) שהעולם הוא גשמי, ולכל גשם יש רוחק, ולגשם שלם יש 6 צדדים, ולכן נברא העולם ב-6 ימים. האמצע אין לו רוחק ולכן הוא מתיחס אל הבלתי גשמי, וכנגדו יום השבת.

11)

רש"י: המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת וכו': השדים נבראו בין השמשות ולא הספיק לגומרם עד שקידש היום, ולדברי רש"י קשה שהיה אפשר להקדים גם את בריאת השדים?

1.

גור אריה: הזמן הראוי לבריאת השדים היה בשבת בין השמשות ולכן הוקדם זמנם ליום שישי בין השמשות.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים