גור אריה: אין לומר ש"תקח לה" פרושו שעכשיו תיקח לה, שהרי הוא לא נתן לה עכשיו כלום, אלא 'יהיה לה לחלוטין מה שבידה'.

גור אריה: בודאי יותר טוב שחותמו ושאר דברים שלו לא יהיו בידה כדי שלא יכירו אותו.

גור אריה: אם כוונת יהודה רק שהוא מוחל על המשכון [כדי לא להיות לבוז]- לא היה צריך לומר הנה שלחתי וגו' [אלא כוונתו שלא מוטל עליו לחפש אותה עוד].

גור אריה: לכאורה מספיק היה לכתוב 'וישלח יהודה לקחת הערבון' שהרי לא אכפת לי אם הוא שלח גדי עיזים או ממון כדי לפייסה, אלא ללמדך שהיה ראוי לרמותו בגדי עיזים- מידה כנגד מידה.