1)

איזה מלאך נשלח אל משה?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' צ"ח ד"ה וירא): נחלקו במדרש האם היה זה מיכאל כי אח"כ היה גילוי שכינה ומיכאל הוא ראשון לשכינה, או שזה היה גבריאל כי הוא ממונה על הדין והגילוי כאן היה במידת הדין. עי' לעיל שמות 3:1:4:2. 1


1

נראה לפרש שגבריאל עניינו דין, ואילו מיכאל עניינו חסד כמבואר במהר"ל בנצח ישראל (פנ"א עמ' קצ"ה), ולכן מחד גבריאל שייך יותר לתוכן של הנבואה, ומאידך מיכאל הוא 'ראשון לשכינה' כי מידתו חסד וחסד הוא המידה הראשונה והשורשית שבה מנהיג ה' את עולמו, ואילו הדין הוא כח שני, כי הוא איננו התכלית אלא תפקידו לסייע לחסד.

2)

למה נראה אליו מלאך לפני גילוי השכינה?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' צ"ח ד"ה וירא): המראה הזה הוא הכנה כדי לגרום למשה לסור אל ההר, ולכן לא ראוי שזה יֵעשה ע"י ה'.

3)

לבת אש: למה כך נקראה כאן האש?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' צ"ח ד"ה בלבת): חז"ל דרשו מכאן שהאש הייתה בשליש העליון של הסנה, כמו מקום הלב באדם, כי השליש הוא החלק הקדוש מפני שדבר הנברר ונבחר הוא מיעוט מתוך הרוב. 1


1

ע"ע בדברי המהר"ל (חידושי אגדות ח"ג, תחילת בב"ק) כעין זה בעניין הידור מצוה עד שליש.

4)

למה נגלה ה' אל משה דוקא בסנה? (עי' רש"י ובמה שנתבאר בדבריו)

1.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק' ד"ה ובשמות): מכאן אתה למד שכל מקום ראוי לגילוי שכינה- אפי' הסנה, ולכן זה גילוי כולל יותר.

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק' ד"ה ובשמות): המעמד היה לצורך ישראל, ולכן נגלה ה' למשה כפי מצבם של ישראל. 1

3.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק' ד"ה ובשמות): הסנה קשה, והגילוי היה כפי המידה הקשה שנהגה אז עם ישראל.

4.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק' ד"ה ובשמות): הסנה משמש כגדר לגינה, נמצא שהוא נבדל מהגינה ומשלים אותה, וכך הם ישראל כלפי האומות.

5.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק"א ד"ה ועוד): בסנה יש קוצים וורדים, וכך בישראל יש צדיקים גדולים מאוד ורשעים מאוד, כי הסנה הוא קשה- וכך ישראל קשי עורף ולכן הצדיקים לא זזים מאמונתם.

6.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק"א ד"ה ועוד שם): אדם לא מרגיש [בקוצים של הסנה] כשהוא מכניס ידו לסנה, אלא כשהוא מוציא את ידו [הוא נדקר מהקוצים], וכך ישראל לא הורגשו כשבאו למצרים אלא ביציאתם באותות ומופתים, כי אז הייתה לישראל דבקות בה'. והכוונה שהגויים לישראל הם כקליפה לפרי, ובתחילה הקליפה מחוברת לפרי ואח"כ היא נפרדת ממנו. 2

7.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק"א ד"ה עוד שם): לסנה יש חמישה עלים וכך ישראל יצאו בזכות חמישה- שלושת האבות ומשה ואהרון, והכוונה שהגלות היא ב-4 (-4 רוחות) ואילו הגאולה היא ב-5 (-האמצע שמאחד את כולם). 3 עיי"ש.

8.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' ק"ב ד"ה דבר אחר): 'הסנה' בגימטריא 120 כשנותיו של משה, כי הסנה יבש ממים וכך משה נמשה מהמים כי המים הם חומריים. עיי"ש. 4


1

לא כפי שהביא רש"י שהגילוי בסנה הוא משום צרתם של ישראל, אלא בגלל שפלותם.

2

כעי"ז עי' לעיל שמות 2:10:4:4*, ונראה לפרש ע"פ מה שהובא לעיל שמות 1:1:9:1 מהמהר"ל שקודם שהגיעו ישראל לשלמותם הם נוצרו במצרים כעובר במעי אמו, ורק כשנעשו 60 רבוא הגיע זמנם לצאת.

3

עי' במהר"ל בגבורות ה' (פ"ו עמ' ל"ח) לגבי 4 המלכים מול 5 המלכים, הובאו מדבריו לעיל בראשית 15:1:2:1. ועי' במהר"ל בנצח ישראל פ"א עמ' י'.

4

עי' לעיל שמות 2:10:6:1 מה פשר הדבר ומה הענין בשנותיו של משה.

5)

בדברים (33:16) נאמר "ורצון שוכני סנה"- ה' הנגלה עלי בסנה, וצריך ביאור למה ה'רצון' מתייחס אל הסנה?

1.

גור אריה (דברים 33:16): ה' נגלה עליו בסנה משום "עמו אנכי בצרה" ואין לך רצון יותר מזה.

שאלות על רש"י

6)

רש"י: בשלהבת אש, לבו של אש: מה פרוש הדבר?

1.

גור אריה: רצונו לומר 'עיקר האש' כלומר השלהבת.

7)

רש"י: משום עמו אנכי בצרה: וכי ניתן לומר כך כלפי הקב"ה?

1.

גור אריה: ה' עִם ישראל תמיד, ולכן כשהם בצרה גם מלכותו איננה בשלמות. 1


1

ע"ע במהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' צ"ח ד"ה מתוך) שהאריך בעניין זה.

8)

רש"י: משום עמו אנכי בצרה: האם אין בכך מיעוט מכבוד ה'?

1.

גור אריה: דבר זה נאמר מצד מלכותו שבעולם הזה, אבל עצם כבודו- "ברוך כבוד ה' ממקומו". 1

2.

מהר"ל, גבורות ה' (פכ"ג עמ' צ"ט): הנבראים אינם מסוגלים לקבל את עצם כבודו אלא לפי כחם, ולכן כאשר הוא נמצא בשלמות כבודו אל המקבלים נאמר שהוא שמח, ובמצב ההפוך נאמר שהוא עצוב ובוכה. 2


1

נראה שנקט הגו"א בפסוק זה מפני שמכאן דרשו שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ובנר מצוה (עמ' כ"ה) למד המהר"ל מפסוק זה שהעולם איננו יכול לקבל את כל כבוד ה', עיי"ש.

2

עי' בראשית 6:6:4:2*, ובמהר"ל בבאר הגולה (באר ד' עמ' ס"ח ד"ה בפרק כשם).

9)

רש"י: נאכל, כמו לא עוּבד בה וכו': במה הם שווים והרי "אוּכל" זה הווה ואילו "עוּבד" זה עבר?

1.

גור אריה: כוונת רש"י ש'אוּכל' הוא פועַל כמו 'עוּבד'. 1


1

עי' בספר הזכרון שרש"י בא ללמד שזה לא תואר אלא פועַל. ועי' בהערותיו של הרב הרטמן על הגור אריה.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים