מהר"ל (נצח ישראל פנ"ז, עמ' רי, ד"ה ובמדרש): העפר הוא קטן ומשום כך יש לו ב' בחינות- הכל דשים עליו אבל הוא ראוי יותר לקבל מעלה אלוקית ¹ , וג' דברים נאמרו כאן- א] העפר משום קוטנו ראוי לקבל את המים שבאים מלמעלה, וכך ישראל ראויים לקבל מהעליונים. ב] הדבר הנשמע הוא גלוי בלי פנימיות, ואילו הפנימי אין קולו נשמע [כי הוא נשאר בסתר ובהצנע]. ולכן האומות נמשלו בנבואת דניאל למתכות המשמיעות קול [כשמכים בהם] כי הם חיצוניים, ואילו ישראל נמשלו לעפר שמפני קוטנו אינו משמיע קול [כשמכים בו] כי יש להם מעלה פנימית נסתרת, ומשוך כך ישראל מכלים את המלכויות. ג] הכל דשים על העפר מפני קוטנו וכך גם ישראל.

גור אריה (לעיל, כז,כח): יצחק ברך את יעקב ב"ויתן לך"- יתן ויחזור ויתן ותמיד תהיה לו תוספת ברכה, כי ברכתו בלי מֵיצרים.

גור אריה (שמות ד,יט): יעקב היה מחובר למעיין החיים שאיננו פוסק, ולכן נתברך בנחלה ללא מֵיצרים, ומשום כך אמרו שיעקב לא מת.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' נד ד"ה נותנין, שבת דף קיח.): יעקב נקרא ישורון, והיושר אין מציק לו, ולכן נחלתו בלי מֵיצרים.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"א עמ' נד ד"ה ועוד, שבת דף קיח.): יעקב בפרט מידתו קדושה שהוא נבדל מהגשם, ולגשם יש קצה כי יש לו רוחק [-המימדים הפיזיים של החומר], ולכן ליעקב אין קצה וגבול. ¹

מהר"ל (תפארת ישראל פ"כ): יעקב נצטווה על שמירת שבת כי הוא קדוש וברכתו בלי מֵיצרים- וכן השבת.

מהר"ל, אור חדש (עמ' קנד ד"ה ויאמר, בעניין "ריווח והצלה יעמוד ליהודים"): יעקב ועשיו צוררים זה לזה כפי שהם התרוצצו בבטן אמם כי המקום לא היה ראוי לשניהם ביחד, ומשום כך כשזה קם זה נופל. לכן נתברך יעקב בברכה בלי מֵיצרים- ואין עשיו צורר לו, ובית יעקב לאש ובית עשיו לקש.