גור אריה: אם כרא"ם, היה הדיבור הזה מעשה אחד עם העקידה, ולא היה צריך לכתוב "אחרי הדברים האלה", לכן פירש רש"י שאברהם חשב להשיאו אשה שאינה בת זוגו, ובשרו ה' שנולדה בת זוגו ¹ . ולא היה צורך לכתוב הרהורי דברים אלו, כי פשוט שהיה אברהם חושב להשיאו אשה אחר העקידה.

רא"ם 'סמוך' הוא רק מה שנעשה תכף ממש, ואילו מה שלא נעשה תכף נאמר עליו 'אחרי' אע"פ שלא נעשה לזמן רב.

גור אריה: בכמה מקומות רואים ש'אחרי' אינו מופלג, (כגון "אחרי מות שני בני אהרון" וזה נאמר ביום מותם)? אלא הכל מסכימים ש'אחר' הוא הפכו של 'קודם' (כלומר- דבר זה היה 'קודם' זה או 'אחר' זה) ו'אחריו' הוא הפכו של 'לפניו' (כלומר- דבר זה הוא 'אחורי' הדבר- בסופו.) לכן לדעה אחת 'אחר' הוא סמוך כי כאשר הם מופלגים אי אפשר לומר שדבר זה 'אחר' זה, ואילו 'אחרי' ו'לפני' משמעו זמן מופלג. הדעה השניה סברה להפך-'אחרי' סמוך כי האחוריים והפנים מצטרפים, [ועל דבר מופלג אפשר לומר רק 'אחר']. עכ"פ אין הכרח ש'אחרי' הוא מופלג בזמן הרבה אלא נאמר 'אחרי' כאשר הפסוק בא להפליגו [ולחלק בינו לבין שלפניו], ו'אחר' כאשר הכתוב בא לסומכם כאילו הם מעשה אחד. ¹